תפריט נגישות

טוראי אוהד שטנג ז"ל

אוהד שטנג
בן 18 בנפלו
בן עדנה ואהוד
נולד בתל אביב
בט' בניסן תשל"ח, 16/4/1978
התגורר בתל אביב
התגייס ב-30.7.1996
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500 פלס"ר 785
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ה בכסלו תשנ"ז, 5/12/1996
מקום נפילה: גלבוע (עמק יזרעאל)
באזור הגלבוע
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושתי אחיות - רותם ויעל

קורות חיים

בן עדנה ואהוד. נולד בתל אביב ביום ט' בניסן תשל"ח (16.4.1978). השני משלשת ילדי משפחת שטנג, אח לרותם וליעל, נכד לאסתר ושמואל שטנג ולסוניה ושמואל פלדמן. חודשיים וחצי לאחר נפילתו נולדה בתם הבכורה של רותם ואילן - הדס.

אוהד גדל בבית שליו ובמשפחה אוהבת והתאפיין בשקט הנפשי ובשלוה שהקרין סביבו, היה שקול דעת, תמיד חביב ונינוח, צנוע ונחבא אל הכלים. אוהד התבלט והצליח בכל אשר עשה. כבר בגן, בגיל שנתיים-שלוש צוין אוהד ע"י הגננת כ"מנהיג סמוי" וכן כדובר עברית צחה ורהוטה.

בגן החובה וטרום חובה, לקח אוהד חלק פעיל והתבלט בכל החגיגות והמסיבות בחגים, בימי ההולדת ובסיום השנה. כבר מגיל צעיר היה אוהד מאוד ספורטיבי ומוכשר ואהב לשחק בכל משחקי הכדור ובעיקר במטקות, כדור רגל ובטניס. הוא היה חזק, נחרץ והחלטי ולאחר שהחליט לא נרתע מקשיים ולא חזר בו. במשך שנים התאמן ושיחק טניס במרכז ברמת השרון ובצהלה ארגן קבוצות ילדים למשחק כדורגל. אוהד היה גם שחיין מעולה ואהב מאוד את הבריכה והים. בעודו יונק חלב מבקבוק, אהב להפליג בספינה המשפחתית ובתור ילד צעיר למד לנווט את הספינה במיומנות, לאחוז בהגה ולכוון אותה לפי המצפן כמקצוען.

אוהד למד בבית הספר היסודי בצהלה ובחטיבת הביניים בעירוני י"ד בשיכון דן. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון עירוני ד' במגמה פיזיקלית. הוא היה אהוד מאוד על מוריו ועל אף שהקדיש מעט מאוד זמן ללימודיו, היה תלמיד מצטיין ומוכשר. אוהד התבלט מאוד בכתיבה וחיבוריו היו תמיד מעניינים. הוא הצטיין בכתיבה לאירועים משפחתיים, לעיתון בית הספר והצליח לשעשע בחרוזיו. ציוניו בתעודות היו תמיד מהגבוהים ביותר.

למבחן הפסיכומטרי עשה הכנות מעטות בלבד, אך ציונו בו הגיע ל- 726 (שהם ה-3% העליונים). הכנותיו למבחני הבגרות התקיימו תוך כדי משחקי המחשב שאותם כה אהב וצפייה בטלביזיה, למרות זאת הגיעו ציוניו בתעודת הבגרות בכל המקצועות לרמה שמעל 90.

אחר מותו כתב עליו חבר לספסל הלימודים: ''אוהד היה מהתלמידים המצטיינים בכיתה. תמיד הערכתי אותו על הכשרון, ההתמדה וכוח הרצון ללמוד, להצליח ולהצטיין. המחברות תמיד מסודרות ותמיד נוחות להעתקה ... ובמבחנים תמיד היה כדאי לשבת לידו כי הוא בוודאי יודע את התשובה הנכונה". "... אולם אוהד לא היה 'תולעת ספרים' ואת משחקו בכדורגל, מאחורי הבית עם החבר'ה אחה"צ קשה לשכוח, וגם כאן הצטיין".

ביחד עם פעילותו הספורטיבית אהב מאוד לקרוא, ומכל הבא ליד, ספרי מדע, הרפתקאות והיסטוריה, כילד ידע "לבלוע" אנציקלופדיות כשהוא מעלעל בהן ומשנן ערך אחר ערך. בזמן שקרא היה שקוע כל כולו בקריאה, לא שמע דבר מהסובב אותו והיה צוחק בכל פה אם הדברים שקרא שעשעו אותו. הוא התעמק בהיסטוריה של עם ישראל והמדינה, והיה מומחה בנושאי השואה, התקומה, מלחמת העצמאות לפרטי פרטיה ובכל מלחמות ישראל האחרות כולל המבצעים והפעולות הצבאיות.

בעקבות התעניינותו בנושא השואה הצטרף אוהד למשלחת בית ספרו לפולין. נסיעה זאת טבעה את רישומיה על אוהד. החינוך בבית, בסביבה ובבית הספר ביחד עם ידיעתו המעמיקה של היסטוריית העם והמדינה הביאו את אוהד לרצון עז לתרום ולשרת את המדינה והחברה. בעקבות מטען זה ולקראת גיוסו הצטרף אוהד ל-"יחידה לקראת גיוס" ובה הגביר את אימוני הכושר הגופני, התאמן ובנה את כושרו הקרבי לקראת שירותו הצבאי.

אוהד מצא ב"יחידה" את מקומו הטבעי ואת חבריו החדשים, הוא התמיד באימונים (למרות בעיות בברכו) ואף נשא את דבר היחידה אל חבריו מהתיכון ומצהלה, בעקבותיו הצטרפו רבים מהם ליחידה וביחד בנו את כושרם הגופני ואת המוטיבציה לתרום ולשרת ביחידות קרביות. אחר מותו כתב עליו אחד מחבריו: "אוהד הצטרף ליחידה לקראת גיוס שם התאמן והשקיע מכולו. פיסית ונפשית, חבריו ביחידה שהכירו אותו גם בתיכון גילו צד אחר שלו. אוהד התבלט בקבוצתו, נפתח מבחינה חברתית, דחף את חבריו קדימה ותוך שבועות מספר היה בין המצטיינים בקבוצתו".

במהלך כיתות י"א וי"ב בתיכון ולקראת הגיוס לצה"ל הוזמן אוהד ללשכת הגיוס לבדיקות רפואיות ופסיכוטכניות. את רצונו לתרום ביחידה מובחרת שמר לעצמו ולא שיתף בו את המשפחה. אוהד רצה לשמור על עצמאותו בבחירת היחידה, ללא השפעת ההורים. כשנשאל לבחירתו בטופם ה"מנילה" נהג להגיד "עדיין לא החלטתי". וטען "אני לא זוכר". לאחר שנפל התברר שבחירתו הראשונה בטופס היתה גולני. בעקבות בקשתו קבל אוהד זימון לשלושה ימי גיבוש לצנחנים והיה מאוד נרגש לקראתו. את הגיבוש עבר בהצלחה ושב הביתה כשגבו וכתפיו חבולים וכחולים מנשיאת האלונקה והציוד. הוא סיפר שעמד היטב במשימות שהוטלו עליו ולמרות הכאבים בברכו ציפה מאוד להיקרא לשרת בצנחנים. חבר שעבר את הגיבוש עם אוהד ציין את תושייתו ותרומתו לקבוצה. עוד אמר: "לא ברור לי מדוע לא הלך לצנחנים אבל גם "התחליף" היה סיירת מובחרת של שריון כי גם שם ניתן למצות את היכולת וגם שם ניתן למצוא את האתגר וגם שם ניתן להמשיך ולהצטיין".

לצה"ל התגייס ב-30 ליולי 1996. הוא שאף להשתלב ביחידת שדה, יחידה קרבית, ואכן גויס לפלוגת הסיור בעוצבת השריון "כפיר". הוא היה גאה בכך וביחידתו. מפקדיו בטירונות מציינים כי הוא "חייל עם כוונות השקעה גבוהות ומקרין רצינות וחכמה". לאחר סיום טירונות חיל רגלים הגיע אוהד עם צוותו ליחידה והחל בטירונות היחידה. חברי הצוות מספרים כי זכו להכיר בחור מבריק ובעל תושייה שהרבה להתנדב ולעזור לחבריו לצוות.

אוהד נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ה בכסלו תשנ"ז (5.12.1996). בן שמונה עשרה ושמונה חדשים היה בנפלו. אוהד הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

חבריו כתבו עליו, לאחר מותו: "חבר שקט ועדין, אך ככל שהכרתי אותו יותר למדתי על הצד הפתוח שבו, על שמחת החיים שלו, ועל האנרגיה החיובית שהקרין ושהקסימה את הסובבים אותו, אוהד היה בחור אינטליגנטי שהצטיין במקצועות הריאליים וההומניים גם יחד. הוא היה אח מתחשב ואוהב שהיווה דוגמא לאחותו הקטנה, יעל, לה עזר בכל ותמיד". "אוהד רצה מאוד לתרום למדינה ולשרת בחייל קרבי, וכשרצה דבר מה, התגלתה אצלו נחישות מוחלטת ודבקות במטרה". חבר נוסף כתב "הטוב מביננו איננו עוד. האלון הזקוף נגדע והבאר המתוקה יבשה".

הרמטכ"ל דאז, רב אלוף אמנון ליפקין שחק, כתב למשפחה: "אוהד, זכרונו לברכה. שירת כלוחם בםסגרת טירונות יחידה בפלוגת הסיור של עוצבת השריון "כפיר" בפיקוד המרכז ותואר על יד מפקדיו כחייל מסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד".

בהלווייתו ספד לו מפקד היחידה: "אתה, שכוחך היה בהיותך שקט, מגיב ללא קול, פועל עושה ללא שיח, אתה, שעליך נאמר "מים שקטים חודרים עמוק", אתה שנחשפת באור חיים חדש, אל מול האתגר של טירונות היחידה. אתה, שהסתרת מהמשפחה ביום גיוסך את (דבר) גיוסך ליחידה, יצאת בגאווה אל מול הלא נודע, אל מול הקושי. לאורך כל הדרך סירבת להישבר. חרקת בעוז שיניים והמשכת ללכת, להתאמן, לעשות ולפעול כחלק בלתי נפרד מהצוות... להמשיך בעוז כאותה מתכת חזקה העשויה מסגסוגת בלתי נשברת..."

בניית אתרים: