מרדכי, בן בכור-יצחק ורבקה, נולד בשנת 1928 בתל-אביב. גמר בית-ספר עממי והחל לעבוד. מנעוריו חלם על נקמה באויבי עמו. עם פרוץ מלחמת-העולם השניה חיכה בקוצר-רוח לרגע בו יוכל להצטרף לשורות הלוחמים. בהיותו בן 17 זייף את תעודותיו כדי שיקבלוהו לצבא והתגייס, בלי ידיעת הוריו, לצבא הבריטי. שירת במצרים, לוב ואיטליה. אחרי השחרור עבד תחילה כנהג ואחר-כך כפועל בנמל תל-אביב. היה הבן הבכור בבית והתומך העיקרי במשפחה. היה אוהב ספר.

כשפרצה מלחמת-השחרור התייצב להגנת גבולות עיר-מולדתו. אחר-כך נטש את עבודתו והתגייס גיוס מלא. לאימו שניסתה להניאו מלהתגייס בטענה שהמלחמה היא קשה, ענה:"אין דבר אמא, כל יהודי צריך להלחם בשביל המולדת, ולכן אני צריך ללכת, ואם כל אמא תגיד לבנה שהוא לא ילך אז הלא יכנסו לכאן הערבים ויהרגו אותנו".

נשלח לחזית ירושלים, שם נלחם בשורות גדוד "הפורצים" של הפלמ"ח. השתתף בקרבות על קטמון (קיבל אות-הצטיינות) והר-ציון ובפריצה לעיר העתיקה.

נפל בדרך לקריית-ענבים ב-19 במאי 1948, וב-21 בו נקבר בקרית-ענבים.