ערן, בן בת-עמי ומתתיהו, נולד ביום ט"ז באייר תשי"ג (1.5.1953) בראשון לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי "בארי" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם א' קררי.

הוא עסק הרבה בספורט, בעיקר בשחייה ובסקי מים. הוריו, ילידי הארץ, נטעו בו אהבה לארץ ולנופיה והוא הרבה לתור בה ככל שיכול, ברכב או על סוסים. הוא קרא והעמיק בספרי ההיסטוריה של התנועה הציונית ובתולדות היישוב העברי בארץ, מראשיתו ועד ימינו. תחומי התעניינותו האחרים היו - היסטוריה יהודית, היסטוריה כללית ואזרחות. היה לו חוש הומור וצחוק מתגלגל, שידע להדביק בו את כל הסובבים אותו וזוג עיניים חייכניות.

הוא היה חבר טוב ואהב לעזור לזולתו. אמנם היה בעל אופי חזק, אך הייתה בו מידה של הססנות והוא הרבה להתלבט, משום שהיה ישר מאוד ובעל מצפון.

ערן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. מילדותו אהב ערן טנקים ואת חיל השריון. משהוצב לחיל הים - למרות אהבתו לים, לא נתן מנוח למפקדיו עד שעבר לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות סיים קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. הספיק לשרת כמפקד מחלקה שבעה חודשים. הוא שימש דוגמה באישיותו החזקה, היה חייל ממושמע ונאמן וקצין טוב, מסור ודואג לפקודיו. הוא הרבה להתנדב וביצע את כל המשימות שהוטלו עליו ביעילות ובקפדנות.

אור ליום י"א בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפל ערן בקרב בג'וחדר שברמת הגולן. טיל פגע בטנק שלו' בשעה שהסתער בראש מחלקתו על כוחות האויב התוקפים וערן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו אב, אם ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "ערן גילה יוזמה ותושייה ועוז רוח, עד לרגעיו האחרונים".