יוליאן, בן דבורה ואברהם, נולד ביום י"ג בשבט תשי"א (20.1.1951), ביאסי שברומניה. ביאסי למד שבע שנים בבית-ספר יסודי ובשנת 1964, עלה ארצה עם משפחתו. בארץ השלים את לימודיו בבית הספר היסודי בקיבוץ ניצנים וב-1966, כאשר עקר עם הוריו לשכונת מונטיפיורי בתל-אביב, למד בבית הספר התיכון "כל ישראל חברים" ("אליאנס"). יוליאן היה נער חברותי ונעים הליכות. הוא ידע כיצד לכבוש לב מכרים וחברים ועד מהרה הצליח לרכוש לו ידידים בכל מקום שהגיע אליו. הטיב לתאר זאת ידידו שכתב עליו: "יוליאן מסמל עבורי את חזונה של מדינת ישראל בדבר קיבוץ גלויות. עוד בטרם ידע את שפת הארץ, כבר היה מעורה לחלוטין בחיי החברה שלה ונעשה ראשון לכל דבר". יוליאן ניחן בקסם אישי ובורך ביופי. הוא גם היה בעל נימוסים נאים בנוסח חוץ-לארץ, אנשים נתנו בו את אמונם בקלות רבה. רבים נהגו לבוא אליו ולשתפו בבעיותיהם, ונהגו לספר לו את סודותיהם בלי חשש, כיון שמהימנותו הייתה מעבר לכל ספק. הוא אהב בני אדם והיה מוכן תמיד לעזור בשעת מצוקה. הוא היה מסוגל להאזין לאיש שיחו בסבלנות אין קץ, במשך שעות, מתוך השתתפות אמיתית בגורלו, ולבסוף ידע לעוץ עצה ולמצוא פתרון, או לפחות לומר את הדברים העשויים לעודד ולנחם. ידידיו זוכרים אותו כאדם בעל מרץ בלתי נדלה, שהיה עסוק תמיד במשהו.

יוליאן היה בעל חוש טכני מפותח ולא היו כלי או מכשיר מקולקלים, שלא מצא דרך לתקנם ולהפעילם מחדש. מרצו הרב מצא את פורקנו בפעילות ספורטיבית. הוא עסק בהתלהבות רבה בספורט, הקדיש לכך שעות רבות מזמנו הפנוי ואף זכה להשיג הישגים של ממש בתחום זה. בעיקר החל מתמסר לספורט לפני גיוסו לשירות הסדיר, שכן רצה להגיע לצה"ל מוכן פיזית למאמץ הגדול הנדרש מאדם שבחר לשרת ביחידת שדה קרבית. יוליאן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס יסוד במקצועות השריון ואחרי כן בחר להשתלם בקורס סיור של חיל השריון. הוא סיים קורס זה בהצטיינות ולאחר שהצטיין גם בפעילות מבצעית ובאימונים, נשלח לקורס מפקדי סיור. גם קורס זה סיים בהצלחה רבה והוצב לפלוגת סיור בחטיבת שריון. מפקדיו העריכו אותו כאדם טוב וכחייל מצוין שידע למלא את תפקידו כהלכה בכל מקום ובכל מצב. ביחידתו היה יוליאן מוקד משיכה חברתי. חבריו אהבו להיות במחיצתו. במנוחות הקצרות בשעת האימונים נהגו להתאסף סביב הג'יפ שלו, כדי לפטפט ולאכול בצוותא. הוא היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו כאחד. כולם ידעו שעל יוליאן אפשר לסמוך תמיד והוא איננו מאבד את עשתונותיו גם בשעות הקשות ביותר. ואכן כאשר באה שעת המבחן העליון, שעה שניצב מול פני האויב, הוכיח יוליאן שאכן ראוי הוא לאמון שניתן בו. במלחמת יום הכיפורים, השתתף יוליאן בקרבות הכבדים שניהלו כוחותינו נגד המצרים בחזית הדרום. השתתף בקרבות הבלימה המרים, שהתחוללו לאורך תעלת סואץ. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), כאשר פלוגתו הסתערה על כוחות חיל רגלים מחופרים, בקרב על מתחם "הברגה" שממזרח לתעלת סואץ, נפגע יוליאן בחזהו ובדרך לתאג"ד מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.