תפריט נגישות

סמל חן ארבל ז"ל

חן ארבל
בן 20 בנפלו
בן נעמי ובנימין
נולד בגן שמואל
בל' בתשרי תשל"ז, 23/10/1976
התגורר בגן שמואל
התגייס ב-4.12.1994
שרת בחיל השריון
יחידה: מפאו"ג 162
נפל בעת מילוי תפקידו
בא' בחשוון תשנ"ז, 14/10/1996
מקום קבורה: קיבוץ גן שמואל
הותיר: הורים ושלושה אחים-עופר, טל ושני

קורות חיים

חן, בנם של נעמי ובני ארבל, נולד בקבוץ גן-שמואל ב- 23 לאוקטובר 1976.

ילדותו היתה ילדות רגילה של בן קבוץ: פחות זמן במשפחה, ויותר בחברת בני גילו, חבריו לכתה בבית הילדים הקיבוצי.

חן היה ילד שקט, ששבה את לב המבוגרים במבטו הבוגר והחודר, אך גם בחיוכו השובב. הוא היה ילד של ניגודים - ידע לצחוק, להתבדח ולהשתובב, אך חוט של רצינות היה משוך על פניו ולא פעם היה עצוב ומהורהר.

אהבתו הגדולה של חן היתה נתונה בילדותו לבעלי חיים. תמיד גידל בביתו חית מחמד - כלב, חתול, אוגר, ארנבת, נחש - כל מה שזז...

חן אהב וידע לצייר, וביד קלה היה רושם נופים, אנשים ובעלי חיים. כשלא צייר - היו ידיו מתופפות בקצב על כל חפץ שהשמיע קול. כשגדל קצת למד לתופף בתופים וזמן רב הקדיש ללימוד מקצבים מסובכים - ואף השתלט עליהם והרבה להשתתף בכל פעילות מוסיקלית, כשהוא מתופף במרץ על מערכת התופים.

כשבגר - הפך הילד השובב לנער רגיש, שהירבה לצייר, לכתוב ולנגן.

שליטתו במילים היתה גדולה ובהומור רב ידע להלביש את רעיונותיו ומחשבותיו - במילים ובמשפטים. בעיתון ביה"ס הקבוצי היו לחן 2 מדורים קבועים, בהם כתב ביקורת נוקבת, אך הומוריסטית - על המתרחש סביבו בבית הספר, בקיבוץ, בארץ ובעולם.

חן לא אהב לקרוא ספרות "סתם" - אלא ספורים בעלי אופי רוחני יותר. היה לו זכרון נפלא, והוא ידע לצטט בעל-פה קטעים שלמים מספריו של ריצ'רד באך, אותו אהב לקרוא יותר מכל, ומספרי פילוסופיה והגות אחרים. חן אהב את ההקבלה בין ציפור- לנפש האדם. יכולתן של הצפורים לעוף שבתה את לבו וסימלה בעיניו את החופש המוחלט אליו צריך האדם לשאוף.

ספרי שירה רבים נעלמו מבית הוריו ו"מצאו את דרכם" לחדרו הקטן של חן. הוא החל לכתוב שירים כבר כילד, אך עם התבגרותו הלכו שיריו ונעשו רגישים יותר, יפים וכאובים, ותיארו את עולמו הפנימי, חיבוטי נפשו ואהבותיו של הנער המתבגר.

חדר המוסיקה היה לחן לבית שני, ובו התוודע לפסנתר ולאורגן, עליהם ניגן משמיעה בלבד שירים ויצירות קלאסיות שאהב; בצד התיפוף הנמרץ על תופיו.

בכל אירועי התרבות של התיכון אפשר היה למצוא את חן מאחורי סוללת החופים מלווה את המוסיקה במיומנות ובכשרון. לעיתים היה עובר לקדמת הבמה, מבצע "גירסת כיסוי" סוערת לשיר זה או אחר, ומפתיע את שומעיו בקולו החזק, שהיווה ניגוד לגופו הצנום.

חן לא אהב ללמוד בצורה "מסודרת", בכיתה. את ידיעותיו הרבות שאב מהחיים, מקריאה, מהטלויזיה. שליטתו באנגלית, אותה רכש מה- V.T.M, היתה מדהימה. הוא נהג לתרגם שירים רגישים ויפים של ליאונרד כהן, בוב דילן ואחרים, כאילו היתה האנגלית שפת אימו.

בסוף כיתה י"א החליט חן לגשת לבחינות הבגרות, במשך שבועות מספר "ישב" על החומר במתימטיקה ולשון (אותם לא למד כלל בכתה) בעזרת אחיו הבוגר ומורה מביה"ס וכעבור חודש וחצי ניגש לבחינות ועבר אותן בציונים גבוהים, להפתעת הוריו ומוריו...

לפני גיוסו לצה"ל, התלבט חן על דרכו בצבא. לבסוף החליט לעשות שירות משמעותי כחיל קרבי בשריון. אך את המוטיבציה האמיתית לשרת בצבא, גילה חן תוך כדי המסלול הארוך והקשה בחיל טירונות, מקצועות, צמ"פ...

לא קל היה לחן להסתגל להיררכיה הפיקודית בצבא, והוא התקשה להשלים עם נוקשותה ועיוותיה, כפי שנתגלו לפניו במקרים רבים. לא פעם התמרד, וחטף עונשים ממפקדיו, אך למרות כל זאת המשיך להתקדם במסלול השריון, ויצא לקורס מפקדי-טנקים. לא היה גאה ממנו בסיום הקורס. הנער הצנום והנמוך "תפס גובה", וגופו התרחב והתחסן.

חן אהב את עבודת הצוות ואת השליטה במכונת המלחמה הזו, המכונה טנק. בכל שלב שעשה בשריון, קשר קשרי ידידות עם אלה ששירתו איתו ובכל מקום היו לו חברים רבים. ביחסיו עם חבריו, בצבא ובקיבוץ, ידע חן להראות את שני צדדיו - קשוח מבחוץ, אך חם ורגיש ומבין מבפנים. יודע לצחוק ולהתבדח, לחבק ולנשק - ומאידך, מסתיר בתוכו הרבה עצב, וסגור.

חן היה קשור למשפחתו מאוד. בחופשותיו אהב לספר על החוויות שעבר בצבא, לצחוק עם אחיו ואחיותיו, להתבדח ולבדר במפגשים המשפחתיים, להתפנק אצל אמא ולהתייעץ עם אבא והאח הגדול על המשך דרכו בשריון.

תקופה קצרה שירת חן בלבנון, ולמרות התנאים הלא-קלים בהם חי, ידע גם ליהנות מהנופים שניגלו לו ממקומו בטנק, מהחבר'ה החדשים שהכיר, מהאוירה הסחבקית. כשהוצב באוגדה, כמש"ק כוננויות, מצא חן את מקומו הנכון והמתאים. עד מהרה יצר מערכת יחסים אישיים ויחסי עבודה טובים עם עמיתיו ומפקדיו כאחד.

חן התגלה כחיל ואדם אחראי, רציני, עצמאי, ישר ופיקח. את תפקידיו באוגדה אהב והיה גאה להשתייך אליה.

את מותו מצא חן במהלך תרגיל אוגדתי בו השתתף.

על קברו הספידו מפקדו הישיר: "...כחלק ממשפחת האג"מ, תחסר לנו בכל אשר נעשה. חיל נאמן היית וכך תשאר בזכרוננו לנצח. הרצון שלך לעזור, התרומה שתרמת לחמ"ל המבצעים, לאוגדה והידידות הנעימה שקשרת עימנו, רק יקשו עלינו להכיר בעובדה כי אתה כבר אינך איתנו. תיפקודך בחמ"ל ישאר כאות לשאר חיילי האג"מ ויעמוד לפניהם בכל מעשה, וידריכם לטובה"...

חן נקבר בבית הקברות הפורח בקבוצו, מוקף בחבריו וחברותיו הרבים, ובמשפחתו האוהבת.

תנצב"ה.

בניית אתרים: