תפריט נגישות

רב"ט ילון יובל ז"ל

ילון יובל
בן 21 בנפלו
בן עדנה ועמיאל
נולד בחיפה
בכ"ז בחשוון תשכ"ו, 22/11/1965
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 188
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ח בטבת תשמ"ו, 9/1/1986
מקום נפילה: הר אודם
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: חיפה
אזור: ב, חלקה: 6, שורה: 10, קבר: 3.
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

בן עדנה ועמיאל. נולד ביום כ"ז חשון תשכ"ו (22.11.1965) בחיפה. ילון ז"ל בילה חלק משנות ילדותו במזרח אפריקה, שם היתה משפחתו בשליחות, ושם גילה עולם מרתק יחד עם הוריו. בטנזניה הלך לגן עם תלמידים בני כל האומות, הצבעים, הגזעים והדתות, ולמד לכבד את האדם באשר הוא אדם ולהעריך כל איש וילד הודות לתכונותיו ומעלותיו האישיות ללא שמץ של גזענות מכל סוג שהוא. באוגנדה התחיל ללמוד בבית הספר האמריקאי על שם לינקולן (שהיה למעשה בי"ס בינלאומי), ובימי ראשון ביקר בבית ספר ישראלי, שם החל למעשה את לימודיו בעברית. בחזור המשפחה ארצה למד תחילה בביה"ס "אהוד" ואח"כ עבר לביה"ס הפתוח הנסיוני, שם יכול היה להתפתח בהתאם לאופיו העצמאי ואשיותו המיוחדת. בהגיעו לחטיבת הביניים עבר לביה"ס "חוגים", בחיפה, שם המשיך ולמד גם בביה"ס התיכון, וסיים את לימודיו שם בהישגים נאים. בסיום לימודיו הכין עבודה גדולה במסגרת לימודי הסוציולוגיה בנושא "העתקות בבחינות". כאן העלה מימצאים שהפתיעו רבים בהיקף ובממדים של התופעה. עבור מי שגדל על ערכים של יושר וצדק היו תוצאות אלה מכאיבות ומדאיגות ואולי היו אף איתות ראשון לטרגדיה שעתידה היתה להתרחש. חוש ההומור הנדיר והנפלא שניחן בו היה אחד מתכונותיו המיוחדות. תמיד ניתן היה למצוא אצלו לב חם וכתף רחבה הנכונה לעזור ולתמוך. בקשת הרחבה של תחביביו ותחומי התענינותו היו גם הקריאה שדרכה רכש לו השכלה רחבה, ספורט הקרטה בו השיג דרגת חגורה חומה, וקריאת ספרות מקצועית על מכוניות למיניהן. הוא לא ידע שאחת מאלו תקפח באכזריות את חייו.

אהב מאוד לטייל ולהכיר מקומות חדשים ויפים. לאחר שביקר בילדותו במרבית שמורות הטבע של מזרח אפריקה יצא לטיולים ברחבי הארץ כשמלווה אותו מצלמתו- תחביב שהחל לעסוק בו מגיל 6. אהב לצלם את היופי שבטבע והנציח פריחות רבות עד שנקטף בעודו ניצן רך.

עמד על דעתו שיתגייס אך ורק ליחידה קרבית והתנדב לשריון באמרו לאמו: "את תדברי ציונות ואני אעשה". תקופת שרותו בצבא עברה במסלול רגיל של טירונות, צמ"פ ושרות ביחידה- גדוד רשף בחטיבת ברק- אותה חטיבה שאביו נמנה עם אנשיה בעת מלחמת ששת הימים. לאחר תקופת הסתגלות לחיי הצבא למד להעריך את הטנק ומערכותיו השונות והמשוכללות אותן למד להפעיל.

לאחר מותו, כתב מפקדו למשפחה: "ילון ז"ל היה חייל אשר תמיד ביצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר ותמיד התנדב למשימות מעבר לנדרש, תמיד דאג לחיילי הפלוגה. השכלתו הרבה והיכולת למצוא איתו נושא לשיחה או סתם להתייעץ הפכה אותו לכתובת לחיילים אחרים". שאיפתו לקידום נדחתה ונקטעה עם מותו בתאונה אכזרית ומיותרת.

ביום כ"ח בטבת תשמ"ו (9.1.1986), נשלח צוות חיילים וילון ביניהם, במשאית צבאית להעביר מטען כבד לבסיס. באין רכב עבורם, ישבו החיילים מאחור על המטען, שלא נקשר ולא חוזק. המשאית התהפכה וילון מת במקום. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות.

בניית אתרים: