תפריט נגישות

סגן אביעד נתני ז"ל

אביעד נתני
בן 29 בנפלו
בן זהבה ובנימין
נולד בתל אביב
בכ"ט בסיון תש"י, 14/6/1950
התגורר בחצור (קיבוץ)
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח בטבת תשל"ט, 17/1/1979
מקום קבורה: קיבוץ חצור

קורות חיים

אביעד נולד ב- 14.6.1950 בשכ' נווה צדק ת"א.

בהיותו בן 3 שנים עברו הוריו לגבעתיים, שם גדל וחונך.

אביעד למד בביה"ס היסודי ע"ש דוד שמעוני, ולאחר מכן סיים את לימודי התיכון בביה"ס ע"ש דוד קלעי.

מהיותו ילד ועד להתגיסותו לצה"ל, היה חבר פעיל בשבט צופי גבעתיים, כחניך צעיר, כמדריך וכראש גדוד.

עם התגיסותו לצה"ל ב- 1968 התנדב לקורס טיס ועבר את השלבים הראשונים של הקורס.

לאחר חודשים ספורים בקורס טיס נשר מהקורס והמשיך את דרכו בחיל השריון, שם עשה עד תום שירותו הצבאי וסיים כקצין שריון בדרגת סגן.

במהלך שירותו הצבאי הכיר את אשתו לעתיד, מיכל, בת קיבוץ חצור. מיד עם שחרורו מצה"ל נישאו מיכל ואביעד והקימו את ביתם בקיבוץ חצור.ב- 28.6.73 נולדה בתם הבכורה, ניצן.

עם שחרורו מצה"ל עקב בריאות לקויה הורד הפרופיל הצבאי שלו ל- 57. במצב הזה תפסה אותו מלחמת יום הכיפורים. ללא ניד עפעף ובמסירות אין קץ, עלה לרמת הגולן עם גדוד השריון, ונלחם בקרבות הבלימה עם הסורים.

באזור נפח, נפצע פציעה אנושה, והיה שרוי ללא הכרה בערך כשבועיים, כשיד ימין קטועה ויד שמאל ספגה פגיעה קשה והיתה משותקת, וכמו כן ספג רסיסים בראש. תקופת שיקומו לאחר חזרתו להכרה היתה מופלאה וראויה להערצה. חזר לעצמו עם אותו החיוך ואותה האופטימיות, שהיו אופייניות לו ובאופן עצמאי לחלוטין שיקם את עצמו, והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות, כאגרונום.

הגורל המר התאכזר לו פעמים. לראשונה- בנו ליאור, לאחר כשל רפואי בשל ניתוח שעבר נהפך לצמח, ונותר נכה %100, עם תפקוד מינימלי ביותר.

בפעם השניה זו הפעם בה קיפד את חייו, בדרכו לקיבוץ צרעה לתת תדריך בשטח בנושא בו חקר ולמד, רצה הגורל המר וכתוצאה מנכותו ומפציעתו נעצר רכבו על פסי הרכבת כשהוא נראה שראשו שעון על ההגה, ואז באה הרכבת ופגעה בו אנושות, אביעד נלחם על חייו במשך שלושה ימים, אך לא יכול היה ונפטר ביום 17.1.79.

לאחר מותו ובמעשה אצילי הראוי להערכה נתרמו כליותיו לחולה כרוני בהצלחה. במעשה זה התגלו הוריו של אביעד, זהבה ובנימין, ואשתו, מיכל, כאנשים אצילים אשר ברגעים קשים וכואבים ביותר, התעלו ונתנו את הסכמתם.

שבועיים לאחר מותו, נולד בנו השלישי, רועי, אשר אותו לא זכה לראות.

רק לאחר מותו נודע לנו ששימש כמדען וחוקר בפקולטה לחקלאות ברחובות בה היה שותף לפרויקטים שונים.

וזה מה שאפיין את אביעד. איש צנוע ונעים הליכות, כחבר אמיתי, איש רעים שבת צחוק תמיד על פניו, בעל רוח איתנה, שגם בימים קשים, ידע להתעלות ולהראות את הצד הטוב והיפה שבחיים.

אהב נוער וילדים, והקרין תמיד חום ונעימות שרק עשתה כיף להיות במחיצתו.

כך אהבנו וכך נזכורו לעולמים.

יהי זכרו ברוך.

אחיו, אורי.

בניית אתרים: