תפריט נגישות

טוראי רם רחמים מזרחי ז"ל

רם מזרחי
בן 20 בנפלו
בן רינה ואהרן
נולד בירושלים
בכ' בניסן תשכ"ב, 24/4/1962
התגורר בירושלים
התגייס ב-אפריל 1981
שרת בנח''ל, חיל שריון
יחידה: של"ת הסדר רמת"ג צפון
נפל בקרב
בא' בתמוז תשמ"ב, 22/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: מנצוריה
באזור לבנון
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 21, שורה: 6, קבר: 5.
הותיר: הורים, אחות ואח

קורות חיים

רם, בן אהרן ורינה, נולד ביום כ' בניסן תשכ"ב (24.4.1962) במשפחה ירושלמית ותיקה. את חינוכו היסודי קיבל רם בבית-ספר "דוגמא" על-שם הראשון לציון הרב עוזיאל. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בישיבת בני-עקיבא "אור עציון", שבמרכז שפירא. בתקופת הלימודים בתיכון ניכר רם בבגרותו וברצינותו.

הוא אהב לעסוק בכל מה שעוסקים שאר בני חבורתו, אבל עם זאת, ובלא להינתק מחברתם חיפש "לעשות חיים" גם במובן של ו"בחרת בחיים".

את זמנו הפנוי בילה גם בטיולים רבים ברחבי ארץ-ישראל, ובשאר פעילויות המקובלות על בני גילו, אך בנוסף לכך הקדיש שעות מיוחדות ללימוד מעבר לתוכנית הלימודים הרשמית בישיבה הגבוהה הסמוכה לישיבה התיכונית. רם היה חניך תנועת הנוער "בני-עקיבא". בתקופת לימודיו בתיכון ובתקופה שקדמה לגיוסו, הוא שימש מדריך בסניפים: גן יבנה, קרית מלאכי ובסניף בני-עקיבא בשכונת בקעה בירושלים (לאחר נפילתו הוקמה בסניף זה ספרייה עירונית על-שמו).

רם התגייס לצה"ל באפריל 1981, שירת בחיל השריון במסגרת ישיבת הסדר "הר-עציון" באלון שבות שבגוש-עציון. בתקופת הלימודים בישיבת ההסדר, נרתם רם להקמת רשת חוגים במושבי עדולם הסמוכים לגוש-עציון. את עיקר יעודו בתקופה זו, הוא ראה בהשתלמות אישית ובבנייה עצמית מבחינה תורנית ורוחנית על מנת לשמש בעתיד מחנך, בעיקר בעיירות פיתוח ודומיהן. אולם סופו של רם היה כסוף כמה מבני משפחתו, שנפלו בקרבות העיר העתיקה בירושלים במלחמת השיחרור, דודו יצחק מזרחי וסבו רחמים מירסקי (שעל-שמו הוא נקרא).

רם נלחם במלחמת "שלום הגליל" ונפל בקרב במבואות העיירה מנצורה, שבגיזרה המרכזית בלבנון ביום א' בתמוז תשמ"ב (22.6.1982).

רם שימש בתפקיד טען-קשר בטנק הסמג"ד, ושימש כמפקד הפעולה לאחר שהמג"ד חלה. רם הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל. הוא הניח אחריו הורים אחות ואח. בן 20 שנה הוא היה בנופלו.

מלים רבות נאמרו על טיבו וייחודו של רם. הרב י. עמיטל, רבו בישיבת ההסדר, אמר: "רם היה אוהב וגם אהוב. רם ידע לאהוב וקירב כל אדם מרקע דומה לשלו, ומרקע אחר, עד מהרה הפך האהוב לאוהב". הרב א. ליכטנשטיין אמר: "אשרי תמימי דרך- אשרי מי שיש לו דרך, שיש לו כיוון ושאיפות, שיש רצף והמשכיות בחייו ובפעילותו. אבל יתרה מזו - אל רק אשרי אדם שיש לו דרך, אלא אשרי אדם שהוא תמים דרך, שדרכו שלמה, שבחייו ובפעילותו שוררת הרמוניה, שקווים שונים משלימים ומשתלבים בדמותו". ולסיום, דבריו של מפקד היחידה: "העובדה שרם שילב בשירותו גם לימוד תורה וגם שירות קרבי מלמדת, כי התחנך על עקרונות נעלים שקיווה להגשים".

בניית אתרים: