תפריט נגישות

רב"ט מרדכי פרידל ז"ל

מרדכי פרידל
בן 38 בנפלו
בן מרים ויהודה
נולד בפולין
בד' בשבט תרצ"ב, 12/1/1932
התגייס ב-1950
שרת בחיל השריון, חיל הקשר
יחידה: פלחי"ק 350
נפל בעת מילוי תפקידו
בט"ז בכסלו תשל"א, 14/12/1970
מקום נפילה: פלוגות
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

בן יהודה-אריה ומרים. נולד ביום ד' בשבט תרצ"ב (12.1.1932) בזדונסקה-וולה שבפולין. כשהיה בן שלוש שנים עלה לארץ עם הוריו. עד שהגיע לגיל 16 למד בישיבת "הישוב החדש". בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת הנוער הדתי של המזרחי ולתנועת הספורט הדתית "אליצור". הוא היה פעיל בתחום שיט-מפרשיות על הירקון; כן היה חובב טבע מנעוריו ואהב את ספורט הדיג התת-מימי. הוא אהב גם את הארץ ואת נופיה ובעיקר את נופי הים, כי גדולה הייתה אהבתו לים. הוא הצטרף ל"הגנה" כשהיה נער ובתקופה שקדמה להקמת המדינה פעל בתל-אביב כרץ אזורי בגבול יפו. הוא שנא תכלית שנאה את המוסכמות בחברה ותמיד השתדל לשכנע את חבריו לקבל את מנהגי החברה שלו בטבעיים וספונטניים. הוא קיבל דברים כמות שהם ואף את המוות ואת המלחמה ראה כצו-הגורל. נוח היה להתידד עמו ובטוב-לבו היה נכון תמיד לעזור לחבריו בשמחה. הוא היה ישר לב וזקוף גו. מאביו ירש תכונות נעלות: אהבת שלום, רדיפת שלום ושאיפה להשכין שלום בין ידידים ומכרים. בביתו היה חבר ואב - כחבר היה מקדיש מזמנו בסבלנות רבה לשיחות על טבע האדם ועל טבע הסובב אותו וכאב דאג שבניו ילמדו דת יהודית ותודעה יהודית ואף ירכשו השכלה כללית. הוא גויס לצה"ל בשנת 1950 והוצב לחיל הקשר. כשהיה בשירות סדיר השתתף בקרב על תל-מוטילה שליד הירדן. לאחר ששוחרר היה מתייצב לשירות מילואים כל אימת שנקרא וכאיש מילואים השתתף במערכת סיני ואף במלחמת ששת הימים ועבר במדבר סיני מאום-כתף, דרך מתחם הרוחות, נחל אל-עריש, לבסיס הטילים (פורט תאופיק) על גדות התעלה. כקשר היה צמוד לג'יפ וסייר יחד עם מפקד החטיבה. טרדות הקרב והחום הלוהט לא שברוהו. כאשר חבריו החיילים כרעו-נפלו מעייפות נשאר מרדכי-פנחס ער על המשמר. במילואים הצטיין בידיעותיו בחומר הנלמד והפליא את חבריו בכוח סבלו ובמרצו הבלתי נלאים. מרדכי-פנחס ניחן במרץ רב והשקיע אותו בעבודה בתפקידיו הצבאיים מתוך מסירות, אחריות ואהבה. חבריו לנשק סיפרו רבות על חייו בצבא ועל דרכו המיוחדת כאדם וכמפקד. הוא דגל בדוגמא אישית ופעם, כאשר סירבו חייליו לחפור, התחיל הוא חופר בעצמו. אז קמו החיילים וסיימו את מלאכתם כנדרש. גם בשעות קשות היה מרדכי-פנחס חדור תקוה ואמונה ולא התלונן. הוא היה אופטימי, עליז ומלא חדות חיים. את השבת האחרונה לפני נפילתו בילה עם משפחתו בחגיגה של בנו הבכור, שהגיע לעול מצוות. ביום ט"ז בכסלו תשל"א (14.12.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ושני בנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקדו כתב מכתב תנחומים לרעייתו ובו אמר: "הוא היה מוותיקי היחידה ומבין המצויינים והמסורים שבה. תמיד ידענו להעריך את נאמנותו ומסירותו בכל תפקיד שהוטל עליו. אנו מאחלים לך כי תצליחי לחנך את שני בניך ולגדלם באותה רוח ולפי הדרך שבעלך המנוח הלך בה והיה רוצה לחנכם". חוברת בשם "מוטקה" יצאה לאור לאחר נפלו.

בניית אתרים: