תפריט נגישות

רב"ט משה מוריס לרבוני ז"ל

משה לרבוני
בן 27 בנפלו
בן קלייר וויקטור
נולד במצרים
בכ"ב בכסלו תש"ז, 15/12/1946
התגורר בבאר שבע
התגייס ב-12.8.1964
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גד' 229
נפל בפעילות מבצעית
בג' בחשוון תשל"ד, 29/10/1973
מקום נפילה: האגם המר הגדול
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: באר שבע
הותיר: אשה - דליה, בת שנולדה לאחר מותו - מושית, הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות

קורות חיים

משה, בן קלייר וויקטור, נולד ביום כ"ב בכסלו תש"ז (15.12.1946) באלכסנדריה שבמצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. משפחתו של משה התיישבה בבאר-שבע לאחר עלותה ארצה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מצדה" בבאר-שבע ובבית-הספר היסודי "בארי" בבאר-שבע. הוא היה ילד שובב מאוד, אך בהיותו הבכור במשפחה מרובת-ילדים תמיד עזר להוריו בחינוך אחיו.

משה גויס לצבא לפני שמלאו לו שמונה עשרה ועד אז עבד בעבודות שונות. בזמנו הפנוי אהב לשחק בכדורסל ומדי שבוע היה משחק גם בכדורגל עם חבריו לעבודה. הוא היה חובב נלהב של מוסיקת פופ ונהנה לבלות לפרקים עם חברים בדיסקוטק. למשה שכונה בפי חבריו בצבא "לארי" היה חוש הומור מפותח מאוד והוא הרבה להתבדח. הוא היה חביב, עדין וטוב-לב, ואהוב מאוד על חבריו. כן הצטיין בהגיון בריא וידע להסתדר במצבים שונים.

משה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1964 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות הוכשר לתפקיד פלס ושירת בגדוד הנדסה. לאחר שהשתלם בקורס מש"קים אפסנאים, הוצב בגדוד בתפקיד מש"ק-אפסנאי, ובתעודת השחרור שלו צוין שהיה מש"ק אפסנאי טוב ואחראי. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כפלס בגדוד הנדסה משוריין. הוא אהב לצאת למילואים ולפגוש את חבריו. במהלך השירות במילואים השתתף במלחמת ששת הימים. לאחר השחרור למד משה מסגרות בבית-הספר להכשרה מקצועית "עמל" בבאר-שבע. הוא סיים את הקורס בהצטיינות ומיד התקבל לעבודה כמסגר בתעשייה האווירית בבאר-שבע, שם עבד שבע שנים עד ליום מותו. בראשית 1972 נשא לאישה את דליה, חברתו משנים רבות. הוא רצה בילד ושמח מאוד כשהתבשר בימי המלחמה, לפני שנפל, שאשתו הרה ללדת.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא משה ליחידתו והשתתף עמה בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום ג' בחשון תשל"ד (29.10.1973), נהרג משה בעת מילוי תפקידו מהתפוצצות מוקש ימי בקרבתו באגם המר הגדול. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ובת (שנולדה לאחר מותו ונקראת על-שמו "מושית"), הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "משה שירת בגדוד הנדסה משוריין במסירות ובהקרבה. הוא היה מהמצטיינים בפלוגתו, אהוד וידיד לכל חבריו ביחידה. דמותו משמשת לנו דוגמה ומופת". אשתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת.

בניית אתרים: