תפריט נגישות

סגן ארנון ליטבק ז"ל

ארנון ליטבק
בן 26 בנפלו
בן שושנה ומשה
נולד בנגבה
בי"ז באב תש"ד, 6/8/1944
התגורר בנגבה (חבר קיבוץ)
שרת בחיל השריון
יחידה: פלס"ר חט' 63
נפל בעת מילוי תפקידו
בה' בחשוון תשל"א, 4/11/1970
מקום קבורה: נגבה (בית הקברות האזרחי)

קורות חיים

ארנון, בן משה ושושנה, נולד ביום י"ז באב תש"ד (6.8.1944) בקיבוץ נגבה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, שנפל במלחמת השחרור בקרב על נגבה. אוהב אדם, איש אציל שהיה ממגנט אנשים סביבו. ארנון אהב את אמו האלמנה בכל חום לבו.

הוא העריץ אותה ובכל הזדמנות נתן ביטוי לרגש תודתו על מסירותה והקרבתה בגידולו וחינוכו. הוא גדל וחונך בקיבוץ, ולמד בבית-ספר יסודי ותיכוני. הוא התמיד בלימודיו, שקד עליהם והגיע להישגים. הוא ניחן בכושר מחשבה ברורה וממצה.

הוא אהב ספורט, רכיבה על סוסים וכדורגל. ילדותו ניזונה מטיולים בשבת על הגבעות שבסביבה, מנסיעות בחופשות מלימודים לירושלים ולתל-אביב ומקריאת ספרים. מטבעו היה טוב-לב ומוכן לעזור לחבריו מתוך בגרות ותבונה הקדים מאחרים להבין נפש הזולת. כמבוגר היה אחראי ורציני לכל דבר שעשה. היה ער ורגיש לשאלות החברתיות של סביבתו, כי הכל היה איכפת לו והכל עניין אותו. הוא היה מתווכח בלהט ובביטחון, כשהוא חדור אמונה בצדקת דרכו וכאשר עמד בפני ציבור כדי להביע את דעותיו, היה עושה זאת מתוך ביטחון בעצמו ומתוך שחרור מכל המעצורים. ארנון היה איש טבע - אהב מרחבי נוף ובעלי חיים. אהב את חיי קיבוץ נגבה והיה מושרש בקיבוץ ובנופו.

ארנון גויס לצה"ל בנובמבר 1963 והצטרף לסיירת שקד. הוא גמר את קורס הקצינים והשתבץ במערכת ההדרכה והחינוך של בית-הספר לקצינים והגיע לדרגת סגן. במלחמת ששת הימים נלחם כקצין בסיירת השריון בכיבוש עזה. הוא נהג בפקודיו בצורה חברית ולא ניצל את סמכותו כמפקד. בראשית נובמבר 1970 נקרא לשירות מילואים פעיל לתעלה.

הותיר אחריו אישה ושני ילדים קטנים. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בקיבוץ נגבה.

החוברת שהוצאה לאור לזכרו לאחר נופלו והנושאת את השם "ארנון" ארוגה מקוי דמותו: במדורי החוברת ("סתו עצוב", "ניצת אביב", "ספורים בעופרת", "אהבה שכזאת", "בן לאדמה הזאת") מובאות כתבות שונות ושיחות של חבריו עליו, ובהן משולבים צלילי זמר ושיר-לירי, שארנון היה רגיש להם.

בניית אתרים: