תפריט נגישות

סמ"ר זאב פוזניאק ז"ל

זאב פוזניאק
בן 22 בנפלו
בן מאשה ונחום
נולד בברית המועצות
בל' בכסלו תש"ח, 13/12/1947
התגייס ב-אוגוסט 1966
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 46
נפל בקרב
בט"ו באב תשכ"ט, 30/7/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: מדר' לאגם המר הקטן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

בן נחום ומאשה, נולד ביום ל' בכסלו תש"ח (13.12.1947) בוילנה שבברית-המועצות, להורים ניצולי השואה, שחזרו לביתם הישן וההרוס. הוא למד שלוש שנים בבית-ספר רוסי והיה בין המצטיינים בכיתה. בשנת 1957, כאשר נפתחו שערי פולין להגירה, עברה המשפחה לוורוצלב כדי לעלות לארץ. בוורוצלב נשלח זאב לבית-ספר לילדים יהודים, שלמדו בו פולנית ומעט אידיש ויהדות. בתחילה נתקל זאב בקשיי הסתגלות אך כבר בשנה הראשונה הוענק לו פרס על קריאה נאה באידיש ותוך זמן קצר היה בין התלמידים הטובים ביותר בכיתתו. בדרכו מבית-הספר הביתה היו ילדי הגויים קוראים אחריו קריאות גנאי וזורקים אבנים בו ובחבריו היהודים, אך הוא לא סיפר דבר להוריו כדי שלא לצער אותם. שנתיים חיכו בני המשפחה לרשיון עלייה לארץ וביוני 1959 ניתן להם מבוקשם.

בשנה הראשונה לבואם ארצה - וזאב אז כבן 12 - התגוררה המשפחה בבני-ברק ואחר-כך עברה לבת-ים. עד מהרה נקלט זאב בסביבה הישראלית החדשה. ללא הכנה מראש התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי "גאולים". מאחר שהיה אחד המצטיינים בכיתה ונער שקט מטבעו, תפש מקום נכבד בין חבריו ונעשה פעיל בבית הספר ובחייו. מורתו מאותם ימים כתבה עליו: "מעולם לא חיפש דרך להתבלט - אך הוא בלט. כל הליכותיו היו נימוס ועדינות. הצניעות הייתה טבועה באישיותו. הוא זכה להערכת החברה, כי היה טוב, חרוץ, מבין ועוזר. הישגיו היו טובים מאוד בכל המקצועות, כי לכל מקצוע התייחס ברצינות. ביומן המחנך כתבתי עליו: 'תלמיד מצויין, אדיב, מנומס; התנהגותו לדוגמא; מרבה לקרוא, מגלה יזמה, אחראי, מדייק בביצוע - וביישן'. זאב היה עניו בהליכותיו, גדול בידיעותיו ואחראי למעשיו".

זאב המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני ז' שביפו, במגמה הריאלית. בחופשות הקיץ שלו לא רצה להתבטל ויצא לעבודה בבניין. בשכר עבודתו קנה מתנות להוריו ולאחיו הקטן. תעודת הגמר שלו הייתה טובה והוא התכונן להמשיך בלימודים בטכניון העברי בחיפה, לאחר שישתחרר משירות החובה בצבא.

זאב גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. ערב מלחמת ששת הימים נכנס לקורס מפקדי-טנקים אך לא הספיק לסיימו בגלל המלחמה שפרצה, והוא השתתף בה כנהג טנק. בקרבות על רפיח נפגע הטנק שלו וזאב, שנפצע, היה היחיד מאנשי הצות שניצל ממות. לאחר שהחלים חזר ליחידתו, סיים את קורס מפקדי הטנקים ושירת כמפקד טנק. הוא השתתף גם בפעולת הטיהור שנערכה בדרום ים המלח במקביל עם פעולת כראמה, במארס 1968. בתקופת שירות החובה לא זנח את תכניתו להמשיך את לימודיו והיה מתכונן לבחינות הכניסה לטכניון בעקשנות ובשקדנות. כשבועיים לפני נפילתו טלפן לביתו והודיע בקול עליז כי הכל בסדר גמור אצלו, אך בשבועות הקרובים לא יקבל חופשה ואין לדאוג לו.

ביום ט"ו באב תשכ"ט (30.7.1969), כחודש לפני שחרורו, נפל באזור תעלת-סואץ, כאשר יצא לחפות על עובדי חיל ההנדסה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים להוריו: "זאב נמנה עם המפקדים המצטיינים ביחידה. שפע מרץ ובחריצותו הרבה 'סחף' את כל המפקדים והחיילים ביחידה. היה מפקד קר-רוח ואמיץ, אשר הסכין לנצל את הזמן המצומצם הפנוי בין תקריות- אש ללימוד עצמי - גורם שלא פגע בנכונותו לבצע את אשר הוטל עליו."

אחרי שנפל הוציאה משפחתו לאור חוברת לזכרו, הנושאת את שמו; בחוברת "יד לנופלים" בהוצאת בית-ספר "גאולים" בבת-ים כלולה כתבה לזכרו.

בניית אתרים: