תפריט נגישות

סמל בן ציון בנצי ליבוביץ ז"ל

בן ציון ליבוביץ
בן 19 בנפלו
בן רחל ויצחק
נולד בבני ברק
בכ"ט באדר תשי"ז, 12/3/1956
התגורר בבני ברק
התגייס ב-יולי 1974
שרת בחיל השריון, נח''ל
יחידה: גד' 7011 של"ת נח"מ, גד' 7011 של"ת נח"מ
נפל בקרב
בי"ז בכסלו תשל"ו, 20/11/1975
מקום נפילה: רמת מגשימים
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: בני ברק
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

בן יצחק ורחל, נולד ביום כ"ט באדר תשי"ז (12/3/1956) בבני ברק עשה ארבע שנות לימוד בבית הספר היסודי "תלמוד תורה - מרכז" והמשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר הממלכתי דתי "סגולה" שבבני ברק. אחרי כן עבר לישיבת בני - עקיבא "נתיב מאיר" שבירושלים, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר נפילתו אמרו עליו שעל אף רצינותו הפנימית ושקידתו בלימודים בעמקות רבה, היה בנצי איש-רעים אהוד ואהוב על כולם בכל פרקי-חייו.

בשבטו בתנועת בני-עקיבא, נבחר בקביעות לוועדות השונות. אם כי הצטרף לתנועה שלוש שנים אחרי חבריו, השיג עד-מהרה את חבריו אלה בכל התחומים. נוח היה ומקובל על כולם, שכן תחומי התעניינותו היו רחבים ומגוונים. העיסוק לעתים ב"קטנות" לא הסיט את דעתו מהמטרות ששאף להשיג בתחומי הלימוד הרבים, כך שהיתה בו מזיגה מושלמת שתאמה כל אדם שבא במגע עמו.

כתב חברו לשירות: "ג'ינג'י לא היה חבר סתם בצבא - חבר בגלל צרכים - את ג'ינג'י אהבתי... וכי מה יותר מקרב ומושך רחוקים מהתנהגות אנושית חברית לדוגמה, כזו שהיתה כה טבעית אצל בנצי ... ועוד דבר לא אשכח לעולם, את העזרה שהיה מוכן לתת לכול. אנשי אחד הטנקים נשארו לעבוד אחר כולם, וג'ינג'י מיד בא אליהם לעודד אותם, להפיח רוח טובה, לעזור במה שיכול, ואמנם הוא הצליח. תמיד הצליח לעלות ולהתקדם במעלות התורה ויראת השמים".

בנצי היה בעל כישרון כתיבה וציור ומובן מאליו שתמיד היה נבחר לוועדות שונות שעסקו בארגון מסיבות ואירועים במסגרת תנועת בני-עקיבא. במסיבות אלה בא לידי ביטוי כישרונו בציור ובקישוט מקום-האירוע ובכתיבת מערכונים ושירים היתוליים.

בנצי גויס לצה"ל בסוף יולי 1974 והתנדב לשרת בנח"ל. לאחר סיום הטירונות נשלח לבית הספר לשריון, שם עבר קורס והיה לנהג טנק ולאחר מכן עבר בהצלחה קורס מפקדי טנקים והיה מועמד לקצונה. באפריל 1975 נשלח לישיבת ההסדר "הר-עציון" שבגוש עציון במסגרת של"ת שם עסק בלימוד.

ביום י"ז בכסלו תשל"ו (20/11/1975) נפל בנצי בקרב ברמת-הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין פוניבז' שבבני ברק והשאיר אחריו הורים ואח.

ראש ישיבת "הר-עציון" כתב עליו לאחר מותו: "שקט, צניעות וענוה כלפי חוץ, סערה ואושר נפשי בפנים, סגור בד' אמות של הלכה ולבו פתוח לנעשה במחנה ישראל כולו, עמל בתורה - בה עשה ימים ולילות, תוך צימאון לדעת עוד ועוד. 'בור סוד שאינו מאבד טיפה' היה, אמן בהקשבה, קלט כל רמז, תמיד חתר לבהירות כי תפיסתו היתה מהירה, דיבורו מתומצת וסגנונו בהיר"...

משפחתו הוציאה לאור ספר לזכרו, ובו דברים על דמותו ועבודת-גמר לבחינות בגרות בתלמוד שעשה בנושא "דינא דמלכותא דינא".

בניית אתרים: