תפריט נגישות

סמל רפאל (רפי) בנבנישתי ז"ל

רפאל בנבנישתי
בן 22 בנפלו
בן נורה ומרדכי
נולד בחיפה
בי"א בתשרי תשי"ג, 30/9/1952
התגייס ב-2.2.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 82
נפל בפעילות מבצעית
בי' באייר תשל"ד, 2/5/1974
מקום נפילה: חרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: חיפה
אזור: ב, חלקה: 2, שורה: 1, קבר: 14.
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

בן מרדכי ונורה. נולד ביום י"א בתשרי תשי"ג (30.9.1952) בחיפה. ילדותו עברה עליו בהדר-הכרמל. שלוש כיתות-יסוד ראשונות עשה בבית הספר היסודי 'רמז'. וכשעברה המשפחה לשכונת הכרמל המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר ע"ש דוד ילין.

רפי היה נער שקט ונוח ואהוב על כולם. המעבר לשכונה החדשה הקשה עליו, אבל מזגו הנוח סייע לו לא-מעט להסתגל לבית-הספר החדש ולחברים החדשים.

ככל בני-כיתתו הצטרף לתנועת 'הצופים', היה פעיל בה שנים-מספר ונטל חלק במחנות ובטיולים ובפעילות השגרתית. חברה מגוונת ופעלתנית לא חסרה לו מעולם, והוא העדיף אותה על שינון חומר-לימודים והכנת שיעורי-בית.

בכל-זאת עבר בהצלחה את מבחני-הסקר, וכך נפתחו לפניו שערי בתי הספר התיכוניים. בעקבות שיקולים שונים נפלה הבחירה על בית הספר המקצועי 'בסמ"ת'. הוא עמד בבחינות-הקבלה ונתקבל לבית-ספר זה במגמה של הנדסאות-כימיה. התחילה תקופה חדשה בחייו ועמה חברים חדשים ואורח-חיים חדש. נחלש הקשר עם ה'צופים', והתחילה פעילות חברתית בעלת אופי מצומצם ואינטימי יותר. בהיותו בחור יפה-תואר היה חביבן של בנות רבות.

הלימודים היו די לטורח על רפי, אבל הוא היה נחוש החלטה לסיימם כראוי, ואף האריך אותם לשנתיים כדי לזכות לדיפלומה של הנדסאי-כימיה- לרווחתם ולשמחתם של הוריו.

בראשית פברואר 1972 החל רפי את שירותו בצה"ל. לאחר טירונות של חודש הוצב לחיל השריון. הוא הוכנס לבית-הספר לשריון. עלה לדרגת רב"ט ובראשית יולי 1972 סיים את הקורס ופעל בצוות טנק כטען קשר.

בבית לא הרבה רפי לספר על פרטי השירות. מכל-מקום, מעולם לא התאונן על קשיים. הוא פשוט עשה את המוטל עליו תוך משמעת ונאמנות ולשביעות רצונם של מפקדיו וחבריו.

מלחמת יום-הכיפורים מצאה את רפי ברמת-הגולן. הוא נלחם בקרבות הבלימה הנואשים במרכז הרמה ובדרומה- במסגרת חטיבת 'ברק'. גם על פרק זמן קשה זה כמעט לא דיווח לבני-משפחתו, שלא להדאיגם עוד יותר. לא פעם ראה את המוות לנגד עיניו, אך הוא יצא בשלום מן המלחמה בשלבה הראשון, שחרץ את גורל הרמה ואולי אף את גורלה של המדינה. רפי נשלח לקורס מפקדי טנקים, סיימו בסוף שנת 1973, עלה לדרגת סמל וחזר כמש"ק צוות טנק לגדוד שלו, שישב אז בחן-ארנבה במובלעת הסורית.

במחצית חודש אפריל עלה עם צוותו לחרמון- לאבטח את הדרך החדשה שנסללה לשיא החרמון.

כוח הטנקים היה מצומצם למדי. הוא הותקף על ידי יחידת קומנדו סורית, וקרב מר החל להתפתח. רפי הפעיל את המקלע שלו, כשגופו חשוף לאש. הוא נפגע בכדורי הסורים, וכשלא היה עוד מגן לטנק, פשטו עליו הסורים ולקחו את אנשי הצוות בשבי, ביניהם את רפי הפצוע קשה.

מאז נעלמו עקבותיו והתחילו ימי התקוה הקשים מנשוא לבני משפחתו, שנתבשרו כי רפי נעדר. אנשי הצוות זכו לשוב חיים מן השבי, ואילו רפי- רק גופתו הוחזרה כעבור 40 יום.

כנראה מת מות יסורים וגבורה מיד לאחר שבייתו- ביום י' באייר תשל"ד (2.5.1974).

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחיפה.

השאיר אחריו הורים ואח.

בניית אתרים: