תפריט נגישות

רב"ט רפאל רפי, בבר כהן ז"ל

רפאל כהן
בן 26 בנפלו
בן זוהרה ויעקב
נולד במרוקו
בתש"ח, 1947
התגורר בבאר שבע
התגייס ב-8.2.1965
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גדוד אסף
נפל בקרב
בז' בחשוון תשל"ד, 1/11/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: באר שבע
הותיר: אישה - שולמית, בן - טל, הורים ותשעה אחים

קורות חיים

רפאל (רפי, בבר), בן זוהרה ויעקב, נולד בשנת תש"ח (1947), בעיר ראבאט במרוקו. בשנת 1955, בהיותו בן שמונה, עלה ארצה עם משפחתו שהלכה להתיישב בבאר-שבע. בעיר זו השלים את השכלתו היסודית בבית הספר היסודי "מעלות", ואחרי-כן המשיך ללמוד ורכש מקצוע בבית-הספר המקצועי "מפתן". בבר, כפי שכינוהו באהבה בני משפחתו וידידיו הקרובים, היה ילד עליז ועירני, שעיניו היו פקוחות לכל המתרחש סביבו ואוזניו קשובות תמיד לקלוט דברים חדשים. הוא היה בן למשפחה ענפה, שהיו בה מלבדו עוד תשעה אחים. המשפחה שוכנה בדירה קטנה, שלא הותירה די מרחב לכל בניה. למרות תנאי הצפיפות בדיור לא התלוננו וניסו להסתדר כמיטב יכולתם. בבר, שניחן ברצון רב ללמוד והיה תלמיד חרוץ ושקדן, קיבל את כל העזרה האפשרית. כולם עודדו אותו ברגעי משבר ודאגו שלא ייכנע וימשיך בלימודים. מגיל צעיר הגיע להכרה שאין עתיד לאדם שלא למד ולא רכש מקצוע כדי להתפרנס בכבוד. לכן היה מוכן להשקיע בלימודים ולהתאמץ, ולמרות התנאים שהקשו עליו בדרכו, הצליח להתקבל לבית-הספר המקצועי, למגמה של מסגרות, וגם לסיים את הלימודים בהצלחה.

בבר היה נער חביב ולבבי, שבורך בכישרון להתקשר בקלות אל בני אדם. הוא גם ניחן בחוש הומור ותמיד ידע לספר בדיחות, שהצחיקו את כל חבריו. בזכות אופיו הנוח קנה חברים וביתו היה מלא ידידים, שביקשו את קרבתו. במשך הזמן חדלו השכנים להתרעם על הקריאות "בבר, בבר", שנשמעו מן הרחוב במשך כל היממה. הוא ידע כיצד להקשיב לאנשים מתוך תשומת-לב רבה. היה נעים להיות במחיצתו והיו לו חברים שאהבו לבלות איתו שעות ארוכות. בבר אהב מאוד ספורט, ולא זו בלבד שהיה אוהד מושבע של שחקני כדורגל נערצים, הוא הרבה גם לשחק בעצמו בקבוצות של השכונה. היו משחקים שלא החמיץ בעד כל הון שבעולם, והיה מוכן לנסוע ולעבור מרחקים גדולים כדי לחזות בהם. הוא היה מארגן חברים מן השכונה וכולם היו נוסעים יחד לחזות במשחקה של הקבוצה הנערצת. קשרים יציבים ועמוקים נקשרו גם בינו לבין שאר בני המשפחה. הוא חי בתוך משפחה מלוכדת ואוהדת, שידעה להעניק הרגשה של בית דואג ומבין. בבר היה קשור מאד למשפחתו ותענוגו הגדול היה לבלות בחיק המשפחה. מצוות כיבוד אב ואם הייתה בעיניו זכות ולא חובה, והוא הקפיד במילויה והיה זהיר מאוד בכבודם של הוריו ושל אחיו הבוגרים. אחיו היו חבריו הטובים והאינטימיים ביותר. הפרידה הראשונה מן הבית לתקופה ארוכה חלה רק כשהגיע מועד גיוסו לשירות סדיר.

רפאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1965 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות היסוד של החיל, אשר הכשיר אותו כלוחם הנדסה קרבית. הוא השתלם במקצוע פלס והוצב בתפקיד זה באחת מיחידות השדה של חיל ההנדסה. לפני סיום שירותו הסדיר פרצה מלחמת ששת הימים. הוא השתתף בקרבות בסיני והצטיין כלוחם טוב שאפשר לסמוך עליו תמיד. גם בצבא התחבב במהרה על כל מי שהכירו. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק כאחד, הוא הכיר אישית את רוב חיילי יחידתו והיה מעורה במתרחש בה. בתום תקופת שירותו הסדיר השתחרר והחל עובד במקצועו כמסגר. עד מהרה עשה חיל רב והחליט לשאת לאישה את חברתו שולמית. כעבור שנה נולד להם בנם בכורם יוסף-טל.

במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה הקשים שהתחוללו בסיני ובקרבות הפריצה הנועזים אל מעבר לתעלת סואץ לגדתה המערבית. ביום ז' כמרחשון תשל"ד (1.11.1973), עלה הזחל"ם שלו על מוקש והוא נהרג בהתפוצצות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ותשעה אחים.

בניית אתרים: