תפריט נגישות

טוראי אריאל (רלו) סקרופה ז"ל

אריאל סקרופה
בן 19 בנפלו
בן צציליה ומשה
נולד בעפולה
בח' בשבט תשט"ז, 21/1/1956
התגייס ב-29.10.1974
שרת בחיל השריון
יחידה: מפג"ש 23
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ב בטבת תשל"ה, 25/12/1974
מקום קבורה: עפולה
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

אריאל ("רלו") בן משה וצציליה, נולד ביום ח' בשבט תשט"ז (21.1.1956) בעפולה. עיניו הירוקות, הצלולות והמחייכות, תמיד שיקפו את יופיו הפנימי ואת חיוכו אל החיים. מבעדן השתקפו אופטימיות, תמימות נעורים וכן בגרות, שיקול דעת ויחס של כבוד למבוגרים ולצעירים ממנו. אריאל אהב אנשים. אהב לעזור לזקוקים לו באמת. בעדינות וברגישות האופיינית לו סעד את סבתו בשעת חוליה, עזר לחבריו בלימודים ובעצה טובה והדריך חניכים צעירים בתנועת 'הצופים'. יושרו, חמימותו ופשטות-הליכותיו הפכוהו למוקד חברתי בבית הספר ומחוצה לו, ואף בקרב חבריו החדשים בצבא. בעל כושר-מנהיגות היה, וחבריו לטירונות כתבו להוריו: "ברגע של ייאוש וצער ידע תמיד לעודד אותנו ולהעלות חיוך על שפתותינו, למרות שהרגיש כמו כולנו." אריאל אהב ללמוד. לימודיו היו לגביו גם תחביב. בעיקר נתונה היתה אהבתו ללימודי המתמטיקה, הפיסיקה והאלקטרוניקה. כל-ימיו שתה בצמא ממעייני-הדעת השונים. כל-חייו שאף לשלמות בידע ובמעשה. לשם-כך דרש רבות מעצמו ולא הסתפק בכישרונותיו שבעזרתם זכה להישגים בנקל. תבונה רבה, סקרנות, שקידה והתמדה הפכוהו לתלמיד מצטיין בכל תקופות-לימודיו: החל בבית הספר היסודי 'יזרעאל' וכלה בבית-הספר התיכון 'אורט', ועל-כך מעידים פרסי ההצטיינות שזכה בהם. מנהל בית הספר התיכון כתב להוריו: "בהיותו תלמיד מבריק סימל בואו לבית-הספר 'אורט' עפולה, בשנת 1971, עידן חדש בשביל המוסד, ואריאל שימש כוח-משיכה לתלמידים מצטיינים." לא רק בלימודים עיוניים הצטיין. ידיו הזריזות והמיומנות שרטטו שרטוטים מסובכים והתקינו מכשירי-חשמל שונים. היה בעל כישרון למוסיקה. היתה לו שמיעה מוסיקלית מצוינת. ניגן ברגישות בכינור, פרט בקלילות בפסנתר והנעים את אוזני השומעים במסיבות בנגנו באקורדיון. 'נפש בריאה בגוף בריא' היתה אמת שלאורה חי אריאל. דמותו התמירה והשרירית נראתה בכל ענפי-הספורט: הרמת משקולות בחוג לפיתוח גוף במרכז הקהילתי 'בית אשכול' שבעפולה עלית, שחייה וטיולים בחיק הטבע באופנועים בלוית חבריו. הצטיין בקליעה בזכות יכולת-הריכוז הגבוהה שלו והוא זכה בפרסי הצטיינות מטעם מועדון הקליעה של עפולה.

באוקטובר 1974 גויס אריאל לצה"ל, ונשלח לטירונות בבית-הספר לשריון. הפרידה מן הבית שכה אהב, שהיה מוקד מרכזי בחייו, היתה קשה. מדי-יום כתב להוריו ולאחותו מכתבי געגועים חמים, בכיליון עיניים ציפה למכתבים רוויי-אהבה מן הבית. לאחר משך-שירות קצר אמור היה אריאל להגשים חלום ישן: להתחיל בלימודי הנדסת אלקטורניקה בטכניון שבחיפה, במסגרת העתודה האקדמית.

ביום י"ב בטבת תשל"ה (24.12.1974) נגוז החלום .ִאריאל נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי שבעפולה. השאיר אחריו הורים ואחות.

מאז נפל אריאל, משתדלים הוריו ואחותו הדואבים להנציח את זכרו במפעלים שונים: אולם הרצאות על-שמו בבית-הספר התיכון שלמד בו, חדר על שמו בפקולטה להנדסת אלקטרוניקה שבטכניון, הענקת פרסים, הנושאים את שמו, לתלמידים מצטיינים בבית-הספר, ולרוכב המצטיין במפעל הסוסיאדה, המתקיים בכל שנה בעפולה, לוח זיכרון לזכרו ולזכרם של בני-העיר, שנפלו בכל מערכות ישראל ִבבית-הכנסת הגדול בעפולה. קוים לדמותו כתבה גם אחותו רותי בספר-זיכרון לנופלים ִבני עפולה.

תמו תשע-עשרה שנות חיים יפים ואינטנסיביים. נכרתה נפש יפה בישראל.

בניית אתרים: