תפריט נגישות

סמ"ר דן-תאודור נכט ז"ל

דן-תאודור נכט
בן 48 בנפלו
בן קלרה ואליהו
נולד באוסטריה
בג' באייר תרפ"ה, 27/4/1925
התגייס ב-פברואר 48
שרת בחיל השריון
יחידה: פלנ"ט 812
נפל בקרב
בג' בחשוון תשל"ד, 29/10/1973
מקום נפילה: האגם המר הגדול
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 3, שורה: 3, קבר: 4.
הותיר: אישה, אם ואחות

קורות חיים

דן-תאודור (תאו), בן קלרה ואליהו, נולד ביום י"ז באייר תרפ"ה (27.4.1925) בוינה שבאוסטריה. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בעיר מושבם של הוריו בפולין, ועלה ארצה מטהרן עם חיילי צבא אנדרס, בשנת 1942. שירותו הצבאי של דן החל לאחר שעלה ארצה. בשנת 1944 התנדב לשרת בפלוגות הנוטרים העבריים והיה איש ועדת התרבות ביחידה. לצה"ל גויס בתחילת פברואר 1948, והשתלם בקורס מ"כים, בקורס רגמים ובקורס סמלי מודיעין. הוא היה אחראי לצוותי מרגמות, מסור לתפקידו ואהוב על מפקדיו ועל חבריו. לאחר השחרור השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למשפטים, הוסמך כעורך-דין, והיה היועץ המשפטי של בנק-הפועלים. דן היה איש מעמיק, אחראי ונמרץ, ידע לעבוד ולשקוד על מלאכתו, וכל משימה שנטל על עצמו ביצע ביעילות ובדייקנות. תמיד ידע לברור היטב בין עיקר לטפל, אהב את היופי והיה בעל טעם אמנותי מעודן. הרבה תחביבים היו לו. הוא אהב בלט קלאסי ובלט מודרני והתעניין בציור. אך יותר מכול היה נלהב לצלילה. לאחר שהשתלם בקורסים לצוללנים, החל לעסוק בצילום תת-מימי וזכה בפרסים על תצלומיו. על התמונה, שכינה אותה "הבריאה", קיבל פרס ראשון מידי האלוף אברהם יפה, ועל התמונה "הדולפין" קיבל פרס שני.

תצלומיו נתפרסמו גם בירחון אנגלי, שנהג להדפיס תמונות מיוחדות ויוצאות דופן. הוא הרבה בפעילות גופנית, בטיול ובשחייה, כדי להפיג את המתח שבעבודתו. גם בחוץ-לארץ טייל, בארצות אירופה ובארצות אפריקה, וחזר גדוש רשמים וחוויות. דן היה אדם חברותי וקל להתיידד, ביתו היה פתוח והוא נחשב למארח למופת. חיוך של טוב-לב היה על שפתיו ואוזנו קשובה לכל אדם, שבא לבקש עצה מפיו או מלת עידוד בעת צרה. היה לו כושר מנהיגות ומעולם לא איבד את עשתונותיו, גם בשעות הקשות ביותר. אמיץ לב היה ולא ידע פחד. אך עם כל זאת היה צנוע ועניו, ורחק מרברבנות. היה בו חן של טבעיות ושל עממיות, איש שיחה נלבב, אוהב הזולת, מסור לבני משפחתו ודואג להם בכל לבו. בשנת 1956 השתתף במבצע "קדש" והוענק לו "אות סיני". על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". על אף שהיה מבוגר לא הסכים לשרת ביחידה לא-קרבית. ביום ג' בחשון תשל"ד (29.10.1973) נהרג דן בהתפוצצות מוקש, על שפת האגם המר הגדול שהייתה ממוקשת. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בניית אתרים: