תפריט נגישות

רב"ט משה ינקו ז"ל

משה ינקו
בן 22 בנפלו
בן מרים ושמעון
נולד בתל אביב
בי"ח בתמוז תרפ"ו, 30/6/1926
שרת בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
יחידה: גד' 54, קהנ"ר 54
נפל בקרב
בי"ט בניסן תש"ח, 28/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: תל א-ריש בגבול יפו
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

ינקו משה ("משה-פיניה") בן שמעון ומרים. נולד ב-30.6.1926 בתל - אביב ובהיותו בן 11 חודש עברה המשפחה להתישבות במושב כפר-ברוך (אביו עלה מרומניה ב-1920). בן 5 נתיתם מאביו, שמת מפצעיו שנפצע בתגרה עם ערבים, בהשתתפו בחרישת-כיבוש בקוסקוס- טבעון. משלא יכלה האם להחזיק לבדה במשק ולגדל את הילדים בתנאי מחסור קשים ששררו אז במושב, עברה לעבוד בתל-אביב ומשה נתחנך בבית-ילדים בחיפה ואחר-כך במוסד ליתומים במאיר-שפיה בהרגשת חוסר בית וחמימות משפחתית ובנטירת נקמה בלבו לערבים. בן 14 נתקבל לחברת נוער ארצישראלי להכשרה חקלאית ברמת-יוחנן. כחניך הכפר הקדים להתערות בחיי המשק לפני חבריו העירוניים, וכשחרש בפעם הראשונה בטרקטור הביע את אשרי באמרו "סוף-סוף זכיתי לרשת את אבי". אחרי שלוש שנות-הכשרה נשלחה החברה מטעם מוסדות תנועתה להשלים את קבוצת "אלומית" שבפוריה בגליל התחתון, ומשה, אם כי הרגשת החובה להקל מעל אמו את מעמסת חייה הקשים העיקה עליו מאד-מאד, ניצחו בו המשיכה לחקלאות וחובת ההגשמה והלך עם חבריו לפוריה. עבד בפלחה ובשמירה אף במקומות מרוחקים בלי פחד מפני הערבים. כשגבר מאד הצורך לעזור לאמו, עזב, בכונה לחזור, בלב כבד את הקבוצה, השתדל למצוא עבודה חקלאית ששכרה יספיק גם לעזרת האם, ואחרי לבטים רבים הסתדר, בדרך זמנית, לפי שאיפתו ותקותו, בעבודה במחלקת המים של עירית תל-אביב. היה מהפעילים בספורט ב"הפועל" ומטובי הקבוצה לריקודי-עם, וכן ב"הגנה", בכיתת חי"ש של יוצאי הכשרות ומשקים, ששירתה בתפקידים מיוחדים וסיים קורס מ"כ. ממחרת הכרזת או"ם שירת בהגנת פרברי העיר ובליווי שיירות כמפקד משורין. התנדב לכל משימה קשה ותבע את שיתופי בה. לשידולי אמו, שלא יסכן את עצמו, השיב לה ש"המולדת חשובה אפילו יותר מאמא". אף-על-פי-כן השתדל להפיג את חרדתה ולהרגיעה, וכשביקר בבית ניסה להעלים ממנה שנפצע ברגלו באחת הפעולות. בינואר 1948 סיים בהצלחה קורס למדריכי ספורט והמשיך לשרת בתפקיד זה בגדודו. בפסח תש"ת בא הביתה לחופשה. כשאמר לחזור השתמט מאמירת "להתראות", באשר אין לדעת מה יתרחש ו"טוב- למות בעד ארצנו". בדרך חזרה לכפר-ביל"ו נודע לו. שגדודו הועבר לחולון, וסר שמה. בשמעו שהגדוד מתכונן לאיזה מבצע רציני הפציר במפקדים שישתתפו גם אותו, שכן הוא לא רק מדריך- ספורט, אלא גם מ"כ קרבי. תכנית המבצע היתה - התקפה על יפו מדרום, דרך ת ל-א-ריש וסכנת-דרויש, בו בזמן שכוחות אצ"ל תקפו את העיר מצפון. בימי הכנת הפעולה הדריך בתרגילי ספורט ובליל 28.4.1948 יצא לפעולה, הופקד על כיתת עתודות מעבר לתל-א-ריש, וכשהחלה עם שחר התקפת-נגד ערבית-אנגלית עם משורינים מצד סכנת-דרויש, נקראה כיתתו לחפות על נסיגת פלוגותינו. בגבורה ובהקרבה עצרו את האויב עד שאזלה תחמשתם והמשיכו בזריקת רימונים. כשמשה התרומם קצת, כדי לדייק בקליעת רימונו, נפגע בצרור כדורים ונפל. נקבר בנחלת-יצחק.

בניית אתרים: