תפריט נגישות

סגן דב קרול ז"ל

דב קרול
בן 34 בנפלו
בן חיה ואליעזר
נולד בתל עדשים
בי"ט בכסלו תרע"ה, 7/12/1914
שרת בחיל השריון
יחידה: בה"ד 8
נפל בעת שירותו
בכ"ב בטבת תש"ט, 23/1/1949
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: חיפה והסביבה
באזור חיפה,כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: קיבוץ כפר גלעדי
הותיר: אשה ושלושה ילדים

קורות חיים

קרול דוב בן אליעזר וחיה. נולד בי"ט בכסלו תרע"ה (7.12.1914) בתל-עדשים. בעודו ילד הועבר לכפר-גלעדי, לשם עברו הוריו, ראשוני המקום. משחר ילדותו הצטיין בבטחון עצמי.

מנעוריו היה מעורה בקרקע ונטה למכניקה. בשנת 1929 נסע בעגלה מן החולה ופגש במעפילים מהלבנון שהתחננו להצילם. מסביב לא נראה כל מקום-מחבואים. "דוב הילד" (כך כונה) הפך את העגלה וכיסם בחציר. את הנוטרים הערבים שרדפום הפנה לג'חולה. "סידרתי אותם" - חייך, וחזר לקחת את החציר.

יצא למקוה-ישראל ללמוד חקלאות מכנית. הצטיין בבגרות חברתית וכובד-ראש והסתפק במועט. את שעות-הפנאי בילה במעבדה הכימית ובחדר בדיקת-הקרקע. כשחזר למשק עבד בענפים שונים. העיר ועמד על דעתו בתוקף, אך ויתר כשנוכח בצדקת האחרים. עסק בעניני ה"הגנה", תכנון והדרכה. היה מהאחראים למחסן הנשק.

השתתף בקורסים ארציים למ"מ, חי"ש, מ"מ ציוד כבד ונשק מסייע. מילא תפקידים בגוש ובישוביו החדשים. כעבור זמן-מה עמד בראש המוסך במשק ושקד על הרחבתו. לא הסתפק בידיעותיו ולאחר יום עבודה היה קורא ספרות מקצועית ולמד קורס למכניקה על-ידי קורספונדנציה אנגלית. בקפדנות ודייקנות חקר סיבת הקלקולים ותיקנם באופן יסודי. שמו יצא בארץ כמכונאי ומדריך. במשך תקופה קצרה נעשה מרכז הדרכה למכונות חקלאיות ולטרקטורים וגם ניהל קורסים בארגון עובדי הפלחה. ב-1943 נסע לטהרן עם משלוח האמבולנסים מטעם ליגה ו'.

עם סיום מלחמת-העולם השניה נשלח לאמריקה להשתלם בעבודת הדיזלים. התקבל לקורס מיוחד למכניקה באוניברסיטת "קולומביה" ולמד מכונאות וחקלאות ליד בתי-חרושת גדולים. בשליחות המרכז החקלאי וארגון עובדי הפלחה נסע למאלאיה ולפיליפינים לקנות טרקטורים בשביל ארגון מגדלי הפלחה, רכש אמון והשיג אשראי על אלפי דולרים. כשחזר לארץ שאף להפוך את מסגרית המשק למוסד המשמש את האזור כולו.

עם פרוץ מלחמת-השחרור התאים את המוסך והמסגריה לצרכי הלחימה, דאג למומחים מכל הסוגים והמציא שריונים. על אף התנגדותו של המשק התגייס לצבא, לחטיבת השריון. "כל השנים השתוקקתי להילחם בהיטלר ובפשיזם", - אמר. נשלח לנגב כקצין טכני ועבד ללא חשבון של זמן. היה באל-עריש. כששקע משורין של האויב ליד עזה פרץ הוא הראשון להוציאו, למרות סכנת המיקוש, ובעקבותיו הלכו האחרים. נשלח לאיטליה בתפקיד צבאי. בכ"ב בטבת תש"ט (23.1.1949), בחזרו מביקור בבית, עלה טריילר על הג'יפ בו נהג, ליד חיפה. הוא נפצע קשה, הועבר לבית-החולים ושם מת. למחרת היום נקבר בכפר-גלעדי.

הניח אחריו אשה ושלושה ילדים.

מתוך החוברת "שריון ופשיטה": "לו שאלוני איזה אנשים אני רוצה שיתהלכו עלי אדמות, לא הייתי מוצא דוגמה טובה מדוב. מחונן בכל הסגולות, הרמוני, מזיגה של עבודה והגנה. רכש את אהבת חבריו ונעשה הכרחי בחטיבה. ראוי שייכתבו עליו ספרים".

בניית אתרים: