תפריט נגישות

בנימין זיס ז"ל

בנימין זיס
בן 18 בנפלו
בן וילהלמינה ויוסף-פרנץ
נולד בגרמניה
בכ"ה בחשוון תר"צ, 28/11/1929
התגורר בפרדס חנה
התגייס ב-דצמבר 1947
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד הרביעי - "הפורצים"
נפל בקרב
בי"ד בניסן תש"ח, 23/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: נבי סמואל
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים
קבר אחים
הותיר: הורים

קורות חיים

זיס בנימין בן ד"ר יוסף-פרנץ ווילהלמינה לבית לוי. נולד ב-28.11.1929 בויסבאדן, גרמניה, ובן שנתים נתיתם מאמו. משחר ילדותו הצטיין כספורטאי. בן ארבע למד בשוייץ בקלות גלישה על השלג ובשנתו השביעית הגיע לשיאים בריצה ממושכת ובקפיצה לרוחק, וגם אחר-כך בארץ היה מטובי המתעמלים והרצים. ב-1937 עלה ארצה עם אביו (עו"ד שהיה כאן לחקלאי) ושני אחיו הגדולים ממנו. חדשים אחדים שהו בנהלל להכשרה ראשונה בעבודה חקלאית ובחיי כפר בארץ, ובנימין הקטן השיג את השיא המשפחתי במהירות הסתגלותו לסביבה החדשה ולדיבור העברי. אחר-כך עברו לכפר-הנוער בן-שמן ובסוף 1939 התישבו בתל-שלום שבכרכור, והבנים המשיכו את לימודיהם בבית-הספר בפרדס-חנה. שם כבש לו בנימין במהרה מקום בחברה הסגורה של הכיתה כאחד ותיק. אחרי סיום בית-הספר העממי למד שנתיים נגרות בבית-הספר המקצועי על-שם טיץ ביגור ושנה בבית-הספר "עמל" בחדרה, ואחר-כך עבד בנגרות בפרדס-חנה.

באמצע דצמבר 1947 התנדב ל"הגנה" ועבר את האימונים הרגילים, ובינתיים יצא כמה פעמים לפעולות נגד האויב, ובאחד המקרים, כשהוזעק עם חבריו אחרי אימונים ממושכים לעזרת מענית, היו בשירות 60 שעות רצופות. במארס 1948 נמנה על טובי מסיימי הקורס לאלחוטאים ולמקשרים. בהיותו בקורס העביר אליו אביו הזמנה מהדודה מאמריקה, שיבואו אליה להימלט מהצרות המתרגשות ובאות על הישוב. על זה השיב במכתב לאביו: "סבורני כי כל הון שבעולם לא יוכל להניעני לצאת מארץ-ישראל לאמריקה, וביחוד בזמנים אלה, כאשר לכל צעיר נועד תפקיד בבניין ארצנו. כפי הנראה מאמינה אחותך בכל הפשטות, שאדם שגדל בארץ-ישראל ועבר עליו כל מה שעבר, יוכל אחרי כל זה לצאת לחוץ-לארץ. אינני מאמין שאפשר למצוא שילומים לדם הרב, שאנחנו היהודים הקרבנו במלחמה הזאת. ואתה אל תדאג לנו, אבא, אני מקווה, שכולנו נשוב אליך ונאמר לך: הננו, אבא! המדינה היהודית הוקמה, בוא ונשתה כוסית אחת לחיי ממשלת ישראל החדשה!"

אחרי סיום הקורס נשלח עם כתריסר חבריו לחזית דרך ירושלים, ולמרבה גאותו צורף בחולדה לגדוד "הפורצים" של הפלמ"ח, וכך שירת גם הוא, כמנחם אחיו, בחטיבה המפוארת. בשירות שם הונהגה תורנות: לילה לפעולה ולילה למנוחה, אך הוא הצליח באמנות השידול להשיג "חילופים" ולצאת לפעולות גם בלילות המנוחה שלו. השתתף בפעולות נגד כנופיות ובכיבוש כפרים במסדרון ירושלים. היה לוחם טוב וזכה לתשבחות מפקדיו. קולו ברור, אינו מתרגש, שולט במצב, והרבה הצלחות נזקפו לזכותו.

בליל ה"סדר" תש"ח יצא עם יחידה להתקפה על נבי-סמואל, שמשם הרבו להפגיז את ירושלים והדרך. נוסף לכל החגור נשא על גבו במעלה ההר את המשדר הכבד, וכשנצטווה, בהגיעם אל הרמה, למסרו. לאחר ביקש וקיבל רשות להמשיך ולהחזיק בו בשעת הקרב.

משנפצע באש החזקה של האויב עוד שידר בקשה לתגבורת ואחר נפל ב-23.4.1948. בין שמות חללי הקרב הזה, שהובאו למנוחת-עולמים ביום 25.4.1948 בקבר-אחים בקרית-ענבים, מתנוסס גם שמו.

בניית אתרים: