תפריט נגישות

אורי וינהבר ז"ל

אורי וינהבר
בן 20 בנפלו
בן דבורה ודוב
נולד בתל אביב
בכ"ז בניסן תרפ"ו, 10/4/1926
התגורר בתל אביב
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב, חיל השריון
יחידה: גד' 8
נפל בקרב
בג' בטבת תש"ח, 16/12/1947
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: בדרך מעסלוג' לרביבים
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

וינהבר אורי בן דוב ודבורה. נולד ביום כ"ז בניסן תרפ"ו (10.4.1926) בתל-אביב. בבית הוריו הפועלים קיבל חינוך פועלי-ארצישראלי מילדותו. למד בבית-החינוך לילדי העובדים והיה חבר "הנוער העובד". גמר את בית- הספר המקצועי על שם מכס פיין, ובחופשות-הקיץ היה יוצא עם חבריו למחנות-עבודה במשקים.

בשנת 1944 יצא עם קבוצתו להכשרה, תחילה לגינוסר, אשר בה עסק בדיג, ואחר-כך - ליגור, במסגרת ההכשרה המגויסת בפלמ"ח. בנובמבר 1945 עבר עם קבוצתו מיגור למשק רביבים, היא עסלוג'. שם קיבל על עצמו תפקיד נהג המקשר את הנקודה המרוחקת עם הישוב, על-ידי הספקה, הובלת מים וכו'. ניקשר מאד למקום ולחברה והיה לאחד מעמודי-התווך שלה.

באפיו הנוח לבריות, בכושר עבודתו, ביזמתו הרבה במשק, בפעולותיו התרבותיות ובנגינתו בחלילו התחבב על כל חברי המקום. היה קשור מאד להוריו ולאחיו הקטן ושיתף אותם בכל חויותיו, אם על-ידי ביקוריו הנדירים והחטופים ואם במכתביו, בהם ידע להביע את התלהבותו העמוקה ליפי הארץ, למפעל חייו ומטרתם: הפרחת הנגב.

באחד ממכתביו כתב: "דרך אחת לנו. היא הדרך העולה קדימה. כאן תהיה תקומתנו. אדם שבא למדבר לא יעזוב אותו ואפילו אם קשה היא הדרך, ורבות אבני הנגף".

ב-16.12.1947 הותקפה כיתת-רגלים יהודית בחלסה הערבית שעל-יד רביבים. אורי היה בין היוצאים לעזרת הנתקפים וחזר משם בשלום. כאשר חזר הכוח לרביבים, התברר שאין פתרון לבעיית הפצועים מהמארב בקיבוץ.

אורי נשלח כנהג הנ.נ. למחנה "משטרת ביר עסלוג", כדי לבקש ממפקד המשטרה הבריטית, שיזעיק רופא או אמבולנס כדי לטפל או להעביר את הפצועים צפונה. לאחר שהבקשה הושבה ריקם והובטח לחברים כי לא יאונה להם כל רע בגבולות המחנה, יצאו לדרכם חזרה. מיד נסגר עליהם תיל-המחנה ואש קטלנית הומטרה עליהם על-ידי המשטרה הערבית והשכנים הערבים.

אורי הוסיף לנהוג תחת מטר-היריות, אף-על-פי ששנים מחבריו כבר נפלו, והצליח לעבור את המחסום. רק לאחר שנפגע בכליותיו ובראשו ונפל על ההגה נעצרה מכוניתו. הנותרים נמלטו כשמטר-אש ניתך עליהם. מאורי הפצוע נמנעה עזרה. רק אחרי משא ומתן ממושך ומייגע עם האנגלים הצליחו חברי רביבים להוציא את אורי ופצוע שני לבית חולים צפונה בדרך לרחובות יצאה נשמתו. בו ביום הובא לקבורה בנחלת יצחק.

בניית אתרים: