תפריט נגישות

רב"ט עזרא דמרמרי ז"ל

עזרא דמרמרי
בן 26 בנפלו
בן צביה וזוהר
נולד בתימן
בתש"ז, 1947
התגורר בראש העין
התגייס ב-31.5.1971
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גד' הג"א 923
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח בכסלו תשל"ד, 13/12/1973
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה - שושנה, בן - תמיר, בת - עזרית שנולדה לאחר מותו, הורים ושני אחים

קורות חיים

עזרא, בן צביה וזהר, נולד בשנת תש"ז (1947), בתימן. כשהיה בן ארבע, עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1951. המשפחה בחרה להתיישב בראש העין, ליד פתח-תקוה. עזרא למד בבית-הספר היסודי בראש העין ואחרי-כן המשיך את לימודיו בישיבה. עזרא גדל בבית שהפרנסה לא הייתה מצויה בו תמיד, מגיל צעיר למד להסתפק במועט ולברך על הקיים. על-אף הקשיים הכלכליים בבית, השתדלו ההורים להקנות לילדיהם השכלה רחבה ככל האפשר וגם לתת להם יסוד לחיים על-פי מסורת ישראל. כך למד עזרא תחילה בבית-ספר ממלכתי בשכונתו, ואחר-כך למד בישיבה וקנה אורחות חיים יהודיים. במשך כל תקופת לימודיו, ידע עזרא והבין מה גדול הקורבן שמקריבים הוריו, כשהם מאפשרים לו ללמוד במקום לעבוד. הוא השתדל להקל עליהם בכל דרך אפשרית. מעולם לא דרש מהם דמי-כיס ולא תבע שירכשו לו צעצועים, מלבושים או דברי מתיקה. כשבגר והחל עובד, הקפיד להפריש חלק ניכר משכרו לעזרת הוריו.

עזרא היה בן מסור ואוהב להוריו וידיד אמת לאחיו. מצוות כיבוד אם ואב הייתה לגביו תענוג והוא הקפיד בכבודו של אביו והתחשב ברגשותיה של אמו. עזרא היה נער שקט וצנוע, שאהב לבלות עם ידידיו. הוא לא התבלט ולא ביקש כבוד ושררה בכיתתו או בשכונה. אנשים למדו להכיר אותו לאט. תמיד מוכן היה לעזור לזולת, לא הסתבך במריבות והיה מפייס בין יריבים. חבריו אינם זוכרים שהרים פעם את קולו או צעק והתרגז. להיפך, נוכחותו ושלוותו היו משרים שקט גם על הצעקנים שבחבורה.

למרות שמצבו המשפחתי הקשה על גיוסו לשירות החובה, לא נרתע עזרא מכל מאמץ כדי להבטיח שאכן יגויס. בתיקו האישי מצויה שורה ארוכה של מכתבים, ששלח לגורמים שונים בצה"ל, כדי להאיץ באחראים לזרז את גיוסו ולאפשר לו למלא את חובתו. עזרא גויס לצה"ל בסוף מאי 1971 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר שהשלים את הטירונות בהצלחה, נשלח לקורס פלסים של החיל.

גם קורס זה עבר בהצלחה, והוצב לאחת מיחידות השדה של החיל. ביחידתו רכש לו עד מהרה שם של בעל מקצוע מעולה. בהזדמנויות רבות הוכיח את יכולתו במיקוש, בחבלה ובהנדסת-שדה. מפקדו הישיר כתב עליו שהוא "חייל ממושמע ומסור, והתנהגותו ללא דופי". כל חבריו לנשק זוכרים אותו כחבר, שהיה מוכן תמיד לעזור בכל משימה ומעולם לא התחמק מלמלא חובות לא נעימים. בדרכו השקטה, השכיל עזרא לרכוש את לב המפקדים והחיילים כאחד.

באותה תקופה נשא עזרא את שושנה, חברתו, לאישה וכעבור שנה נולד להם בנם בכורם - תמיר. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה עזרא אב לילד, ואשתו בהריון. תחילה לא גויס ולכן היה נוסע יום יום לבסיס כדי לזרז את גיוסו. הוא השתוקק לצאת עם כולם להגנת המדינה בפני פלישת האויב. לבסוף גויס ונשלח להשתתף בקרבות הבלימה.

ביום י"ח בכסלו תשל"ד (13.12.1973) נפל עזרא בשעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן, בת שנולדה לאחר מותו, הורים ושני אחים.

בניית אתרים: