קורות חיים
דוידוביץ גילה בת מנדל ואסתר. נולדה ב-17.4.1929 בברטיסלבה שבצ'כיה. עוד מילדותה גילתה תכונות של "אם" והיתה מטפלת באהבה באחיה הקטנים. המשפחה נלקחה על-ידי הנאצים להשמדה. גילה הועברה לאושוויץ ובנס נשארה בחיים. ב-1945, כשחזרה ממחנה-הריכוז, הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ונשלחה לגרמניה לבית-הבראה של ילדים יהודים. בבית זה הכירו הכל את גילה בת ה-17 בגישתה המיוחדת לילדים, בטיפול בהם - ועל-כן אהבוה. בזמן שכל חבריה העפילו לארץ - דרך מחנות קפריסין - נשארה היא לטפל בילדים.
ב-15 באוגוסט 1947 עלתה לארץ באניה "קדמה" עם 7 ילדים שנפשה נקשרה בנפשם, ומאד קשתה עליה הפרידה מהם כשהלכה ל"חברת-הנוער" בנגבה. במשק העריצוה על מסירותה לעבודה ויחסה העדין לכל. כשפרצו הקרבות היתה גילה חשה בין הפצצה להפצצה מן העמדה למחסן-הבגדים, כדי להציל את אשר ניתן להציל מבגדי חבריה. בגאוה מיוחדת קיבלה לידה את הרובה ועמדה בקטע רציני של החזית, מול משטרת עיראק א-סוידאן.
אור לכ"ד באייר תש"ח (2.6.1948), בהיותה בתצפית, פגע רסיס של פגז בבטנה וגועה לאחר רגעים ספורים. נקברה בנגבה. דף לזכרה - ב"בטרוף הסער", לזכר חללי נגבה.