תפריט נגישות

סמל רונן גרשוני ז"ל

רונן גרשוני
בן 20 בנפלו
בן טובה ואליעזר
נולד בבת ים
בי"ג בטבת תשל"ה, 27/12/1974
התגורר בבאר שבע
התגייס ב-9.8.1993
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 460
נפל בעת מילוי תפקידו
בד' בתמוז תשנ"ד, 13/6/1994
מקום קבורה: באר שבע
חלקה: 5, שורה: 5, קבר: 9.
הותיר: הורים ואחות - ענת

קורות חיים

רונן, בן אליעזר וטובה, נולד בבת-ים ביום חמישי י"ג בטבת התשל"ה (27.12.74), בשעה 2:30 אחרי חצות - ילד מקסים ויפיפה - בן להורים מאושרים ואח לענת. בגיל שישה חודשים החל להצמיח את שיניו הראשונות, בגיל תשעה חודשים החל ללכת ובהיותו בן אחד עשר חודש כבר החל לפטפט ולגלות סקרנות מירבית לכל דבר, את הכל רצה לדעת - למה, מדוע ואיך. הרבה נחת ואושר נתן לנו הילד המקסים הזה. בהיותו בן שמונה עשר חודש כבר נראו בעליל חכמתו, כשרונותיו הרבים וטוב ליבו הציף את כל מי ששהה במחיצתו. כאשר החל מבקר בגן הילדים הגננת היתה מוקסמת ממנו ונשאה בשבחו.

כאשר החל רונן ללמוד בבית ספר עממי מיד הגיע להשגים רבים בכל המקצועות. רונן הצטיין לא רק בכשרונו ללימודים כי אם גם באופיו הנוח וביחסי חברות טובים עם חבריו לספסל הלימודים ומחוצה לו. את בית הספר העממי סיים רונן בהשגיות רבה ואף הוענקה לו תעודת הצטיינות ע"י המנהלת דאז עדנה גיא. כאשר הגיע רונן לתיכון גם פה מיד הבחינו בכשרונותיו הבלתי נדלים, בתכונות אופיו החיוביות, בעזרתו לזולת שלא על מנת לקבל פרס, דבר שחבריו וחוג ידידיו זוכרים לטובה ולדבריהם יזכרוהו לנצח "כידיד וחבר טוב ונאמן".

ביולי 1993 סיים רונן את לימודיו בתיכון במגמה ריאלית הבנויה כולה מ-5 יחידות. רונן למד ורכש ידע בקלות מרובה הודות לחריפותו ושנינותו הרבה, ללא עזרה או קורסים מיוחדים. בתום לימודי התיכון, כדרכו במסורת שאימץ לעצמו, קיבל תעודת הצטיינות. רונן לא הסתפק בכך ולפני שירותו הצבאי נבחן בפסיכומטרי ועבר אותו בהצלחה רבה מעל למשוער. את עיתותיו הפנויות העביר רונן במשחקי כדורסל אותם כל כך אהב. בחופשות המעבר בין כתה לכתה בתיכון - יצא רונן לעבוד וכאשר עבד עשה חיל וזכה להערכה רבה בשל נכונותו ואישיותו המקסימה והכנה. את משכורתו ידע לכלכל כך שקנה לו בעזרתה מחשב אישי ואף למד נהיגה. בבית היה רונן ילד למופת, נתן כבוד להורים, היה אח אוהב לענת ועזר בכל דרך אפשרית גם מבלי שנתבקש לכך. רונן אהב את המשפחה והיה קשור לבית. רונן היה ילד רגיש, עדין ובעל נפש חמה. רונן אהב בעלי חיים ואף גידל כלבה חמודה, העונה לשם מיקי.

ב-9 באוגוסט 1993 התגייס רונן לצה"ל לחיל השריון, עבר טירונות, צמ"פ וקורס מט"קים. במשך הקורס ענה רונן לכל הדרישות ואף הצטיין בהן. משאת נפשו ושאיפת חייו היתה לסיים קורס מט"קים, לקבל דרגת סמל ולהמשיך לקצונה.

בשיחת נפש שהיתה לרונן עם אביו אלי אמר רונן: " כאשר אהיה מפקד אהיה מפקד קשוח, אדרוש מחיילי את המקסימום ואף יותר מכך אך יחד עם זאת אדאג לחיילי ואשמור עליהם כאילו היו הם ילדי". בתאריך 13.6.1994, סמוך מאד לסיום הקורס כאשר הוא רק בן 19.5 אביבים, נקטעו חייו ועמם כל שאיפותיו. מילים כתובות על נייר אין בהן די ולא יוכלו לבטא את גודל הצער, היגון, הכאב והשכול הנוראי שאופף את משפחתנו! רבים מאד היו האנשים אשר באו לחלוק לרונן את כבודו האחרון, חברים הגיעו מיחידות שונות ומכל רחבי הארץ, המומים וכואבים הלכו הם במסע ההלוויה אשר החל דרך הבית בו גדל, משם לתיכון בו למד ואשר ראה בו בית שני.

המנהלת שמחה בנאי ספדה לו בכאב רב: "הפסדנו תלמיד נהדר ואדם יקר שכולם ניבאו לו עתיד מזהיר". מפקדיו וחבריו לקורס היו המומים מגודל האסון והאבדה הנוראה וידידותם הנאמנה גם עתה עומדת להם לזכות.

המג"ד סגן אלוף אורי כהן אף מצא לנכון לשבחו במכתב הצטיינות. בתאריך 3.11.94 בשם המטה הכללי של צה"ל הועלה רונן לדרגת סמל. משכמו ומעלה היה רונן בחייו - כואבים ודואבים נישא את שמו בגאון עד אחרית ימינו.



תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

בניית אתרים: