תפריט נגישות

רב"ט יוליוס גורודצקי ז"ל

יוליוס גורודצקי
בן 30 בנפלו
בן מינה והרשקו
נולד ברומניה
בי"ב באדר א' תש"ג, 19/3/1943
התגייס ב-1.1.1961
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 422, גד' 126
נפל בקרב
בה' בחשוון תשל"ד, 1/11/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: הרצליה
חלקה: א, שורה: 2, קבר: 1.
הותיר: אשה, בן והורים

קורות חיים

יוליוס, בן מינה והרשקו, נולד ביום י"ב באדר א' תש"ג (19.3.1943) ברומניה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. לפני שנולד שכלו הוריו בת שנספתה בידי הנאצים. יוליוס עלה ארצה עם הוריו בשנת 1961, לאחר שלמד בבית-ספר ריאלי בעיר מגוריו דש שברומניה. הוא היה חובב ספורט מושבע, ועיקר מעייניו היו משחקי כדור שונים: כדורגל, כדור-יד וכדור-עף. כן הרבה לבקר בתחרויות כדורגל ובאירועי ספורט.

יוליוס גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1961 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, הוצב ליחידת נח"ל מוצנח. הוא היה חייל טוב וממושמע והיה אהוד על חבריו ומפקדיו.

בתחילת יולי 1962 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת שריון בשירות מילואים. ביחידה זו השלים קורס מש"קי שריון וקורס מש"קי קשר בציונים גבוהים. לאחר ששוחרר עבד יוליוס עשר שנים במפעלים לייצור תחמושת של התעשייה הצבאית.

ב-1968 נשא לאישה את חנה וב-1970 נולד בנו איתן. הוא הצליח יפה בעבודתו והיה מקובל על חבריו לעבודה. כחבר נבחרת הכדורגל במקום עבודתו הרבה לשחק וכן השתתף במשחקי כדור-עף. ידידיו זוכרים אותו כחבר נאמן, אדם רציני ואדיב, מסור למשפחתו, ובעל הגיון ותבונה רבה.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נקרא יוליוס ליחידתו ומיד יצא לדרך. הוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני והיה מראשוני החוצים את התעלה.

ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.73) נפגע ונפצע קשות. ארבעה ימים סירב יוליוס להודיע לבני משפחתו על פציעתו, כדי שלא להדאיג אותם. כאשר נודע הדבר לרעייתו חנה, נחפזה אליו כל עוד רוחה בה ולשאלתה "מדוע?" רשם ביד רועדת, כי לא יכול היה לדבר, "לא רציתי להדאיגכם". פגוע קשה בריאתו, זרועו האחת מרוסקת והוא נושם בקושי, לא התלונן ורק ביקש כפעם בפעם עוד זריקה להרגיע את כאביו הנוראים. יוליוס סירב לראות את בנו בן השלוש. גם בהיותו במצב אנוש כל כך, וביודעו שקיצו קרב, לא רצה שהפעוט יראה אותו במצבו, שמא יגרום לו הדבר זעזוע לכל החיים. שנים-עשר יום נאבק יוליוס על חייו. בשמונה הימים האחרונים לא משה רעייתו מעל מיטתו וידה הייתה בתוך ידו כשנפטר. הוא נפטר ביום ה' בחשון תשל"ד (1.11.1973), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהרצליה. השאיר אחריו אישה, בן והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

על דמותו של יוליוס כחייל, כתב מפקדו: "הוא היה חייל נבון וממושמע, שמילא את תפקידיו ביעילות ובמסירות, מעולם לא השתמט מחובה ולא התלונן. במלחמה גילה רוח לחימה כיאה לחייל בצה"ל - וכך גם ייזכר תמיד על-ידי כל אלה שלחמו לצדו".

בעלון שהוצא לזכרו על-ידי המפעל שבו עבד, נאמר, בין היתר: "הוא התייחס לתפקידו בכובד ראש והכל העריכו את שיקול דעתו ואת אחריותו".

בניית אתרים: