תפריט נגישות

רב"ט חיים גוזלן ז"ל

חיים גוזלן
בן 36 בנפלו
בן רחל ושלמה
נולד במרוקו - קזבלנקה
בכ"ב בשבט תרצ"ז, 3/2/1937
התגייס ב-אוקטובר 1955
שרת בחיל השריון, חיל הקשר והתקשוב
יחידה: גד' חי"ק 348
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד, 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה, ארבעה בנים, הורים ותשעה אחים ואחיות

קורות חיים

חיים, בן רחל ושלמה, נולד בשנת תרצ"ז (1937) בקזבלנקה שבמרוקו. כשהיה ילד עלתה משפחתו ארצה וכאן התחנך ולמד בבית-ספר יסודי. חיים גדל במשפחה שהיו בה עוד חמישה אחים וארבע אחיות. תנאי החיים במשפחה הגדולה לא היו קלים. בית מגוריהם לא היה גדול די הצורך כדי שתהיה לכל אחד פינה משלו.

באווירה כזו היה קשה להתרכז בלימודים, מה גם שבגלל הלימודים לא יכול חיים לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. משכורתם של אביו ואמו לא הספיקה אף פעם לכלכלת המשפחה, וחיים, שהיה קשור מאד למשפחתו לא יכול לראות בצערם. על כן החליט לצאת לעבודה מיד עם תום לימודי החובה בבית-הספר היסודי ולעזור להוריו. הוא לא בחל בשום עבודה ובלבד שתכניס די כסף לעזרה ממשית בבית. למרות שילדותו הייתה קשה, היה חיים אופטימי ועליז. תמיד היה חיוך של טוב-לב משוך על פניו והוא נהג לקדם כל אדם במאור פנים. חבריו אינם זוכרים אי-פעם שראו אותו כועס או מעורב במריבות. תמיד נהג בנועם ובאדיבות. הוא אהב בני אדם ואהב לעזור להם; גם בלי שנתבקש היה תמיד מציע את עזרתו. בעקשנות ובהתמדה היה מבצע כל משימה עד תומה ולא היה מניח ענין שלא הביא אותו לכלל סיום. הוא היה אדם אחראי, ששקל את מעשיו בכובד ראש. בכל מקום שעבד, זכה לשבחים על רצינותו והתמדתו. הממונים עליו לא חששו מעולם להפקיד בידיו משימות שדרשו טיפול אחראי ומסור. הוא גם ידע להקשיב לאנשים באורך רוח ומתוך התעניינות אמיתית, בהם ובבעיות שהעלו לפניו. אין פלא שרבים בקשו לבוא ולשוחח אתו על חייהם, על צרותיהם או על שאיפותיהם. קשרים מיוחדים במינם נוצרו בינו לבין אחיו ואחיותיו. לעתים קרובות בילו בצוותא והיו תמיד ידידיו האינטימיים ביותר. חיים רחש אהבה רבה לאמו והיה זהיר בכבודו של אביו. בכל מעשיו ובדרך התנהגותו הביא רק כבוד והערכה למשפחתו. הוא התמיד לעזור למשפחה עד שנקרא לשירות סדיר. חיים גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1955 והוצב לחיל הקשר. לאחר סיום הטירונות אפשר לו צה"ל להשלים את השכלתו בקורס מיוחד בבית-הספר הצבאי לחינוך "מרכוס" ולאחר מכן נשלח לקורס נהגי משאיות. לאחר שסיים את הקורס בהצלחה וזכה ברשיון נהיגה למשאית, הוצב לאחת מיחידות חיל הקשר בתפקיד נהג. הוא מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו במסירות וברצינות, כפי שנהג בעבודתו בחיים האזרחיים. שקדנותו ומסירותו זיכו אותו בשבחים רבים מפי מפקדיו השונים והוא גם התחבב במהירות על חבריו לנשק. רבים מהם הכיר היטב וקיים אתם קשרי ידידות חזקים. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, נשא את חברתו מרים לאישה. הוא נתגלה כבעל טוב, ישר ומבין שאהב את אשתו והקים יחד אתה משפחה למופת. במשך ארבע-עשרה שנות נישואיהם ילדה לו מרים ארבעה בנים: שלמה, הבכור, ואחריו אילן, יוסי וטל. את כל שעות הפנאי שלו בילה בחברת אישתו וילדיו ולא היה לו תענוג גדול יותר ממשחק כדור-רגל בחברת בניו. חיים הצליח גם בעבודתו והתקדם מהר. הוא החל עובד בחברת "פליקס" כנהג ולאחר שהממונים עליו עמדו על יושרו ועל חריצותו, העבירו אותו למחלקת הוצאת רכב חדש. ביוזמתו שלו החל לומד אנגלית וגם עבר קורסים מקצועיים וכך הלך והתקדם בתפקידיו בחברה ולבסוף הגיע לדרגת יועץ שירות.

במלחמת יום הכיפורים השתתף חיים בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני ואחר-כך המשיך ולחם בקרבות ההבקעה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע ונהרג מהפגזה כבדה על הגשר שהקימו כוחותינו בדרכו לצליחת התעלה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, ארבעה בנים, הורים ותשעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

בניית אתרים: