תפריט נגישות

סרן נתן כהן ז"ל

נתן כהן
בן 23 בנפלו
בן לימור ודוד שמעון
נולד בבאר שבע
בד' באב תשנ"א, 15/7/1991
התגורר במודיעין
התגייס ב-28/11/2010
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 46
נפל בקרב
בכ"ה בתמוז תשע"ד, 22/7/2014
במבצע "צוק איתן"
מקום נפילה: רצועת עזה
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: מודיעין
חלקה: 1, שורה: 2, קבר: 5.
הותיר: הורים, שני אחים, שתי אחיות: הדר, איתי, לירון ואוריה; וארוסה: טל אילוז

קורות חיים

בנם הבכור של לימור ודוד שמעון. נתן נולד בבאר שבע ביום ד' באב תשנ"א (15.7.1991). אח בכור של הדר, איתי, לירון ואוריה.

נתן גדל בעיר מודיעין. הוא למד בבית הספר התורני "נתיב זבולון", המשיך לישיבת "נר תמיד" בחשמונאים ומשם לישיבה התיכונית באלוני הבשן ברמת הגולן. בתום לימודיו בישיבה התיכונית המשיך ללימודים במכינת "אלישע", מכינה תורנית קדם-צבאית השוכנת בישוב נווה צוף-חלמיש.

מגיל צעיר גילה נתן תעצומות נפש, יכולת התמודדות עם אתגרים ובגרות יוצאת דופן. מעבר ללימודים הוא היה פעיל מאוד בתנועת הנוער בני עקיבא, ובפעילות זו, כבכל תחום בו עסק, ניתן היה לזהות בו יצר סקרנות, פעלתנות ויכולת מנהיגות בולטת. החיוך הכובש שתמיד היה נסוך על פניו אפיין את נתן מאוד, כך גם תכונות הרעוּת והחברות שהפגין.

ביום 28.11.2010 התגייס נתן לצה"ל. כבר כשהיה בתיכון הציב לעצמו מטרה והחליט, בעקבות אביו איש הקבע, שישרת בחיל השריון, בגדוד 46 בחטיבה 401, ואכן כך היה. הוא שירת כטנקיסט, עבר קורס מפקדים, שירת כמפקד טנק (מט"ק) ונשלח לקורס קצינים.

במהלך הקורס נתבקשו הורי החניכים לכתוב מכתב לבן. כך כתבו הוריו של נתן על עולם הערכים העשיר של בנם: "נתן, הערכים שהקנינו לך כהורים, וחלקם קיבלת כמתת אל, שטבועים בך הינם ערכים דתיים אוניברסליים של כבוד, נתינה, מעורבות חברתית, אכפתיות, אמינות, יוזמה וסיוע לזולת ... כשאתה מציב לעצמך מטרה אתה משיג אותה ואף בהצלחה יתרה. אתה מסוגל לעשות הרבה דברים אם אתה מאמין בהם ומשקיע בהם את כל מרצך ... יש לך תכונות אישיות של ביטחון עצמי, אנושיות, שליטה עצמית, יושר אישי ומקצועי ... מנהיגות היא יכולתו של אדם להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת כאשר הם מאמינים בו ובוטחים בו. תכונה זו של מנהיג ראינו בך, כיצד אתה מלכד את החברים שלך סביבך, מוביל בטיולים, במסעות להכרת ארץ ישראל וכל המקומות הנידחים והיפים וגם באירועים שונים, תוך כדי הפגנה של דוגמה אישית שהיא תכונה חשובה מאוד ומחויבת למי שרוצה להיות מנהיג. כושר הארגון שלך בא לביטוי בסיוע למשפחה, לחברים ולשכנים בכל אירוע או בקשת סיוע".

משסיים את קורס הקצינים, שירת כמפקד מחלקת טירונים בבסיס שזפון ולאחר מכן שב נתן לגדוד כמפקד מחלקת טנקים, כשבמהלך התקופה סיים את שירות החובה והמשיך לשירות קבע ביחידה. נתן בלט כקצין מקצועי ומסור, מפקד שדאג לחייליו בכל תחום ואף קרה שהוציא מכיסו הפרטי כדי לעזור להם.

סיפר ניר, חייל של נתן: "הדבר הראשון שנתן הדגיש הוא שמפקד הוא קודם כול חבר, אדם שתמיד יעזור לך, יהיה שם בשבילך בכל עת ובכל דבר שתרצה ותצטרך. הדבר השני שהיה חשוב לנתן זה משימתיות, כלומר - אין דבר כזה 'אי אפשר'. את הכול אפשר להשיג, השאלה היא עד כמה אתה חפץ בדבר. החוויה שנצרבה לי בזיכרון בהקשר הזה קרתה ממש לפני הכניסה לרצועת עזה. נתן רצה שיהיה עץ ריח בטנק, ואני מצאתי את עצמי עוצר כלי רכב צבאיים לפנות בוקר בזמן שכולם ישנים בשטחי כינוס ושואל אותם: 'אולי יש לכם עץ ריח?' בשש בבוקר נתקלתי ברס"ג שלנו ואמרתי לו: 'אתה חייב לעזור לי, אין מצב שאני אומר לנתן שאין עץ ריח!' הוא מיד נחלץ לעזרתי, וכשהבאתי לנתן את מבוקשו עלה לו חיוך ענק על השפתיים כי הבין שהוא הצליח להנחיל לי את הערכים שכל כך חשובים לו - דבקות במשימה, חתירה לניצחון ואמונה שהכול אפשרי. הדבר השלישי שנתן חי לאורו הוא ערך הרעות, ערך שמודגש דווקא בחיל השריון. הוא דגל ברעות בין אנשי הצוות, המחלקה, הפלוגה, הגדוד, החטיבה ובכלל לכל אדם באשר הוא אדם. לערך הזה בנתן הכי התחברתי, אבל נתן הצליח להעלות אותו בכמה רמות מבחינתי. נתן תמיד דאג להזכיר לנו שלצד האנשים האלה אנחנו נחיה, נילחם, ואם צריך אז גם נמות - וכדאי שנעשה זאת כחברים".

כתב למשפחה אלוף סמי תורג'מן מפקד פיקוד הדרום ב"צוק איתן" :"את נתן בנכם פגשתי טרם המערכה בחורשות העצים במרחב כרם שלום...ראיתי מפקד מחלקה גבוה בסרבל מאובק, עיניים מביעות טוב וביטחון, על מרכבות הוא וחייליו אך נטוע חזק בקרקע בטוח ביכולותיו וביכולת חייליו לעמוד במשימה...ראיתי את המוכנות שלו ושל חייליו קולו מהדהד עוד באוזניי כאשר תיאר לי את תהליך ההכנות התיאום והשיתוף אשר ביצע עם הכוחות שבמרחב. ראיתי את ההערכה והכבוד שרחשו לו חייליו למקצועיותו לערכיו לאדם שבו-והתרשמתי..."

סמוך לתחילת שירותו הכיר נתן את טל אילוז והשניים היו לזוג אוהב. ב-2014, אחרי כארבע שנות חברות, החליטו להינשא והחתונה נקבעה ליום 19.10.2014 כ"ה בתשרי תשע"ה.

בחודש יוני 2014 התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל, ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ביום 8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט.

המחלקה בפיקוד סגן נתן הייתה הראשונה להיכנס לרצועת עזה, כאשר הוא בצריח טנק המרכבה הראשון – מה שמעיד כי מפקדיו של נתן סמכו עליו בעיניים עצומות. סיפר סגן-אלוף אוהד, מפקדו של נתן: "לפני הכניסה לעזה היינו עסוקים בפעילות מבצעית, ונתן תמיד השרה ביטחון מול המפקדים. הוא עשה הכול עם מוטיבציה, חיוך ורוגע. לא סתם בחרתי בו לטנק הראשון שיוביל את הגדוד בפריצה לעזה. הטנק שלו הוא שחתך את הגדר ליד בית חאנון".

"לפני היציאה לקרב", סיפרו הוריו של נתן, "נתן כינס את חייליו (כפי שכהן משוח מלחמה עושה בטרם יציאה למלחמת מצווה), חיזק את רוחם, החדיר בהם מוטיבציה וציונות, נסך בהם ביטחון ביכולתם ואמונה בצדקתה של משימתם – הגנה על הבית ועל אזרחי מדינת ישראל". יומיים לפני הכניסה לעזה גם זכה איתי, אחיו של נתן שאף הוא טנקיסט, לפגישה מרגשת עם אחיו בשטחי הכינוס.

במהלך הקרבות הפגין נתן מנהיגות פיקודית ומקצועיות מבצעית, אך לא זנח את ערך החברות והסיוע לזולת, גם תוך כדי סיכון עצמי. כך אירע שנתן נצפה מחוץ לטנק שלו, ורק מאוחר יותר התברר למפקד הגדוד שהוא פשוט יצא כדי להביא אוכל לחייל שהפעיל את הדחפור בחיפוש מנהרות. במקרה אחר, כמה דקות לפני שנהרג נתן הורה למפקדי הטנקים שלו "צלף, היזהרו", ובמקביל הוא עצמו תפעל את מקלע המפקד שקבוע על הטנק מבחוץ כדי לחסל את האיום.

לכל אורך הקרבות, כמו בכל תקופת שירותו, באו לביטוי דרך חייו של נתן והערכים שאפיינו אותו: גבורה, נתינה, דבקות במטרה, הישגיות, ציונות, אהבת האדם והארץ ושירות משמעותי בצה"ל. המסר החינוכי והפיקודי שנתן הנחיל לחייליו בא לביטוי במשפט שאמר להם לא אחת: "לא מוותר לכם, לא מוותר עליכם".

נתן נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ה בתמוז תשע"ד (22.7.2014). הוא נהרג מירי צלף, שפגע בו דרך החרך במדף המפקד בטנק.

נתן היה בן עשרים ושלוש בנפלו, בדיוק שלושה חודשים לפני התאריך המיועד לחתונתו עם טל. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין.

הותיר הורים, שתי אחיות ושני אחים וארוסה.

אחרי נפילתו הועלה נתן לדרגת סרן.

ספד לנתן אביו דוד: "נתן בני, אהובי, יקירי, בכורי. היית עבורנו מקור לגאווה, בעל חיוך שובה לב. החבר'ה בבית הכנסת ראו אותך נכנס לאולם התפילה תמיד עם חיוך, שיחסר לכולנו ... נתן אהובי בכורי, אנו עדיין לא מעכלים זאת המשפחה והחברים. תחסר לנו מאוד. היית מודל לחיקוי לאחיך הקטנים, נכד אוהב ואהוב שתמיד הרגיע את סבתא שרה. היה לך לב רחב, תמיד נכון לעזור, אכפתי ודואג, לנו וגם לחיילים שלך. אני מבטיח לך מעל קברך שאנו נהיה חזקים עבורך, אימא, אני, הדר, איתי, לירון ואוריה – אנו נאמץ את טל ארוסתך כבת. יהי זכרך ברוך".

באזכרת שלושים לנתן אמרה אחותו הדר: "נתן. קשה, קשה לעכל דבר שכזה. זה לא נתפס. כל דבר, כל פרט מזכיר לי אותך. לא מצליחה לעכל שאינך עוד איתנו. לא מצליחה לעכל שלא אזכה לראות, רק עוד פעם אחת, את החיוך שלך. לא מצליחה לעכל שלא אקבל ממך חיבוק אחרון. לא מצליחה לעכל שלא אראה אותך יותר נכנס הביתה אחרי חודש בבסיס עם המדים שאהבת. לא מצליחה לעכל שלא יהיו עוד הזדמנויות שתתייעץ איתי. לא מצליחה לעכל שרק נשארו זיכרונות. לא מצליחה לעכל שנותרו רק תמונות שדרכן אזכור אותך ... לא מצליחה לעכל שהחיילים חזרו לבתיהם לאחר המבצע ואתה לא ביניהם".

כתב למשפחה רב-אלוף (מיל') בנימין גנץ, שהיה הרמטכ"ל ב"צוק איתן": "נתן בנכם הוא גאוותכם – מפקד ראוי, לוחם מסור למדינתו, איש עם מידות ראויות, איש עם חיוך שילווה את זיכרונו לנצח. נתברך כולנו בנחישות עמידתו ושירותו, נמשיך אנו את דרכו בגאווה, בדרך ארץ ובנועם הליכות כמורשת פעילה הראויה לדמותו".

כתב ניר, חייל של נתן: "נתן היה המפקד שלי, החבר שלי, ממש כמו אבא בשבילי, אפשר להגיד הכול בשבילי. הכרתי אדם חכם, חותר למצוינות, ומפקד עם נשמה. נתן חסר לי ולשאר החברים בגדוד בכל בעיה אישית שנוצרת והוא לא שם כדי לעזור לנו, בכל תקלה שצצה בטנק והוא לא שם כדי לסייע לנו, בכל דבר טוב שקורה והיינו רוצים לשתף אותו. נתן עבר בשלוש הפלוגות בגדוד והשאיר חותם שלא יישכח לעולם בכל אחת מהן. אני מקווה כי אני, הגדוד וכל עם ישראל נמשיך ליישם וללכת לאורם של הערכים אותם נתן הנחיל לנו".

במלאת שנתיים לנפילת נתן כתבה אימו לימור: "נתן גיבור שלי. מאז שנהרגת אני מתמודדת יום יום ושעה שעה עם הכאב והאובדן, אבל ימי חמישי ושישי קשים לי מאוד. אני חוששת שלא יהיו לי הכוחות להתחיל את ההכנות לשבת ואת הבישולים. אני מרגישה דפיקות לב. כדי להתמודד עם זה אני שומעת מוזיקה על הבוקר וכך מתחילה את הבישולים. כשקשה לי ואני לא יכולה לתפקד והמוזיקה כבר לא עוזרת אני מתקשרת או מתכתבת עם אוהד המג"ד שלך, שהוא אוזן קשבת עבורי ... אני כל הזמן פוחדת לא לשקוע בדיכאון, לכן אני מעסיקה את עצמי בהנצחות, בתרומה לקהילה ובביצוע פרויקטים לזכרך. מבחינתי השיעורים החודשיים לזכרך הינם פרויקט הדגל, שבזכותך אנחנו מזכים אנשים לבוא ולשמוע דברי תורה מפי תלמידי חכמים. אני רוצה להודות לך נתן, שבזכותך הכרתי אנשים מדהימים ומקסימים. האובדן שלך חיבר אותי לכל כך הרבה אנשים שמחזקים ומחבקים אותנו באהבה ... נתן אהוב שלי, אני מתחננת לפניך – אל תירדם בשמירה. אתה נמצא בשליחות מבצעית למעלה, שהרי נשמתך נמצאת תחת כיסא הכבוד ביחד עם כל החיילים שנהרגו על קידוש השם בקרב על שמירת העם והארץ. תתפלל בפני הקב"ה שייתן לנו כוחות להמשיך קדימה, כי בחרנו בחיים לצד הכאב שלא ירפה מאיתנו לעולם. שייתן לנו בריאות, רפואת הנפש ורפואת הגוף, שנזכה לראות את טל, איתי, לירון ואוריה בחופתם ונזכה לראות נכדים ונינים. שיהיה רוגע, שקט וביטחה בארץ שלנו, הארץ שכל כך אהבת לטייל בה, הארץ שהגנת עליה בגופך, הארץ שמסרת את נפשך למענה".

שגיא חדשי, בן כיתה של נתן, כתב לזכרו את השיר "נוף משתנה". השיר הולחן על ידי ישראל כסיף והוקלט על ידי הזמר ישראל בר-און. ניתן לשמוע את השיר באתר יוטיוב:

"תמונת נוף, חיוך כובש מצד לצד / לעזרה תמיד מושטת היד / צחוק גדול, שמשכיח כל צער / לא משנה למי, אין שום פער. // בחייך בחרת רק לחייך / לחשוב טוב, למלא מצברים / ואז נעלמת, ככה ברגע / נשארנו אל מול השברים. // זה הנוף שהיה כשהיית / זאת התמונה שבה חיית / אלו הנופים שאתה יצרת / ועכשיו הנוף משתנה. // חבר יקר, תמונתך לא נשכחת / ושום מחשבה עליך לא בורחת / דמותך לעולם תישאר / זה רק הנוף שמשתנה".

להנצחת נתן הוקמה עמותת "אור נתן". העמותה מקיימת שיעורי תורה חודשיים וימי עיון בנושא ערכים לנוער ולחיילים מדי שנה, שמטרתם הנצחת נתן על ידי היכרות עם דמותו ובחינת דרכו הפיקודית. העמותה גם מקיימת טקס הדלקת נרות בחנוכה בבית משפחת כהן בהשתתפות מפקדיו וחבריו של נתן. חבריו אף יזמו את ריכוז הסיפורים על נתן בשלושה ספרים – ספר מחבריו למכינה הקדם-צבאית, ספר מהחברים בישיבה התיכונית וספר מחבריו בשירותו הצבאי במכינת "אלישע", בה למד נתן, מארגנים את פרויקט "לעמו נתן" – חלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות פעמיים בשנה לפני חגי תשרי ולפני חג הפסח.

לבית הכנסת "היכל נחום" במודיעין הוכנס ביום כ"ד באלול תשע"ו (27.9.2016) ספר תורה שנכתב לזכר נתן. ספר תורה נוסף נכתב לזכרו של נתן ונתרם על ידי המשפחה למכינת "אלישע".

בבית הספר היסודי תורני "נתיב זבולון" במודיעין, בו למד נתן, הוקם חדר העצמה, רגיעה והנאה שתרמה המשפחה – "החדר של נתן".

דף הפייסבוק של עמותת "אור נתן" מרכז את כל פעילויות ההנצחה, לצד הודעות ודברי זיכרון וגעגוע לנתן שכתבו וכותבים בני משפחה וחברים.

בניית אתרים: