תפריט נגישות

סמ"ר צבי בן סירה לוטקר ז"ל

צבי בן סירה
בן 22 בנפלו
בן חנה וזאב
נולד בתל אביב
בכ"ו באב תשי"א, 28/8/1951
התגייס ב-17.11.1969
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' חש"ן 8300
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תשל"ד, 12/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: נסג'
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 1, שורה: 6, קבר: 4.
הותיר: הורים ושתי אחיות

קורות חיים

צבי (צביקה), בן חנה וזאב, נולד ביום כ"ו באב תשי"א (28.8.1951) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "רוקח" ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון- עירוני ט', במגמה הריאלית. צביקה היה תלמיד ברוך- כשרונות, עירני ושקדן והצטיין בתחומים רבים - בספרות, במתמטיקה, בפיסיקה, בכימיה ובהיסטוריה. הוא הרבה להתעניין בפוליטיקה, בפילוסופיה ובמוסיקה, ומוריו העידו עליו, כי ניחן בחשיבה אנאליטית מעמיקה, ביכולת לשונית תיאורית ובנפש רגישה. לכל דבר ביקש הסבר מדויק עד לפרטי- פרטים, ולא פעם הגיע בדרך קשה וארוכה לפתרונן של בעיות. תמיד חיפש אתגרים, כדי להוכיח כי "הבלתי-אפשרי - אפשרי" וה"קשה - פירושו אפשרי" - לפי הדרך שהנחתה אותו כל ימי חייו. הוא היה אדם טוב-לב, פעיל בחברת בית-הספר ואהוד מאוד על חבריו. בסוף כיתה י"א יצא לאירופה במסגרת משלחת-נוער מטעם עיריית תל-אביב, ובטיול זה הכיר בצרפת את ארוסתו לעתיד, ג'וזט. צביקה היה יפה- תואר, בעל פנים גלויים ועיניים עמוקות, חודרות. הוא היה בן מסור ואוהב להוריו ולאחיותיו הצעירות וקיים קשרים אמיצים עם בני משפחתו.

צביקה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1969 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "סנטוריון", התמנה לתותחן בטנק "סנטוריון". אחרי שהצטיין כמדריך מעולה במדור התותחנות בבית-הספר לשריון, הטיל עליו מפקדו לכתוב מערכי-שיעור בנושאים שלימד, ואלה משמשים את בית-הספר עד היום הזה. מפקדו שיבח את כשרונו בהקניית חומר ההדרכה בצורה מעניינת ומובנת לכל החניכים ואת החוש הטכני שלו. בזכות הצטיינותו, המליצו מפקדיו להעלותו לדרגת סמל-ראשון סמוך לשחרורו מהשירות הסדיר, ובדרגה זו סיים את שירותו. בתקופת שירותו הקפיד לשמור על קשר כמעט יומיומי עם בני ביתו. הוא הרבה לכתוב מכתבים, הן להוריו ולאחיותיו והן לארוסתו. במכתביו התגלו אהבתו העזה לעם ולארץ, דאגתו לגורל המדינה ולחבריו הלוחמים ובטחונו בכוח-העמידה של העם ושל צה"ל. לאחר שסיים את השירות הסדיר, החל צביקה ללמוד בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב. הוא השקיע את מיטב מרצו בלימודים וזכה בהישגים נאים. לקראת סיום שנת הלימודים החל גם בעבודה חלקית בבנק, וגם שם הספיק לרכוש את אמונם ואת הערכתם של חבריו לעבודה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לא גויס צביקה, בגלל הפרופיל הרפואי הנמוך, שנקבע לו עם סיום השירות הסדיר. אך הוא לא ויתר ומיהר ליחידתו. שם התחנן, דרש ולחץ שיגייסו אותו - ואמנם ביום השלישי למלחמה גויס לתפקיד טען-קשר בטנק ונשלח לרמת-הגולן.

ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב בקרבת הכפר נסג' בבשן, וצביקה נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ושתי אחיות.

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי בני המשפחה ודברי חברים על דמותו.

בניית אתרים: