תפריט נגישות

סמל יעקב יענקל'ה בן מויאל ז"ל

יעקב בן מויאל
בן 25 בנפלו
בן אברהם ז"ל וחנינה
נולד במרוקו - מוגדור
בח' בחשוון תש"ח, 29/10/1947
התגורר במגדל העמק
התגייס ב-15.11.1965
שרת בחיל השריון
יחידה: ר"מ משתלמים 19
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: מגדל העמק
הותיר: אשה: איריס, ובנים: יריב ויעקב

קורות חיים

יעקב, בן אברהם ז"ל וחנינה, נולד בחודש חשוון תש"ח (אוקטובר 1947) במוגדיר, עיר נמל במרוקו והיה הבן השני מתוך עשרה ילדים.

בשנת 1954 עולה המשפחה הגדולה לישראל ומקבלת צריף קטן במגדל העמק. מספרת חנינה: "הקשיים היו עצומים. ביום עבדנו לפרנסתנו ובלילות כיבסנו ויבשנו חיתולים לחום הפתיליה". הצריף היה צר מלהכיל את כל הילדים.

יעקב היה ילד ביישן וחביב אל אמו התנהג למופת, תמיד היתה לו אוזן קשבת לדאגותיה וגם ידע לעודד אותה. יחד עם הוריו נשא באחריות הטיפול באחים הקטנים ועזר ככל שיכול. יעקב למד בבית-הספר "שלום עליכם". אהב ספורט, בעיקר כדורגל, והיה שחקן קבוע במגרש השכונתי.

בנובמבר 1965 התגייס לצה"ל והוצב בחיל השיריון. תחילה שירת כתותחן בטנק, מאוחר יותר השלים קורס מפקדי טנקים. במלחמת ששת הימים לחם עם יחידתו בגזרה הדרומית בסיני. היה חייל מסור וביצע כל תפקיד בכשרון ואחריות. עם שחרורו משירות סדיר, הוצב בגדוד שיריון של אנשי מילואים והחל לבנות את חייו.

יעקב היה גבר נאה עם חיוך מלבב, שופע תבונה וטוב לב. את איריס רעיתו הכיר במגדל העמק ועד מהרה נקלטה הנערה הצעירה במשפחה כבת בית. הזוג הצעיר השתקע במגדל העמק, יעקב החל לעבוד בבנין ובשנת 1971 נולד בנם הבכור יריב. מספר מאיר, אחיו הצעיר של יעקב: "למרות שהיה לראש משפחה בעצמו ועבד קשה, המשיך לסייע להורים ולאחים. לאחר יום עבודה מפרך נהג לעזור לאבא בהכנסת ארגזי הסחורה ובנעילת חנות המכולת הקטנה.

כדי להקל על אמא ולהפיג מעט את הצפיפות בבית, נהג לקחת אליו הביתה את אחד האחים. פעמים רבות הצטרפתי אליו ואל איריס לארועים שונים. התייחסתי אליו כאל אב שני".

מספרת איריס: "ליעקב היו סיכויים טובים להתפתח במקצוע ולהפוך לקבלן עצמאי, כי היה בחור נבון ושקול. היתה לו תכונה נדירה - ידע להקשיב בסבלנות ובשקט לזולת. הבין בעיה במימד שונה מאנשים אחרים והציע פתרונות פשוטים ומקוריים שאיש לא חשב עליהם מלכתחילה. בגלל התבונה, טוב הלב והשקט שהקרין, היה תמיד במרכז החברה. יעקב המשיך להתעניין בספורט ובעיקר במשחקי הכדורגל שהתקיימו בעיר.

בערב ראש השנה תשל"ד, סיים יעקב שירות מילואים שגרתי איריס היתה בחודשי הריון מתקדמים והמשפחה התכוננה בשמחה לחגים וללידה. ביום כיפור, כאשר הגיעה לבית הכנסת השמועה שפרצה מלחמה, חזר הביתה, הכין את תרמילו ולאחר פרידה חפוזה יצא על מנת להצטרף ליחידתו. יריב הקטן משך בבגדי אביו כאילו רצה לעצור בעדו, אך יעקב היה מוטרד והמשיך בדרכו... "

יעקב לחם בקרבות הבלימה בסיני והגיע עד לאזור תעלת סואץ.

בי"ב תשרי תשל"ד (8.10.1973) בקרב שריון ליד גשר פירדאן, נפגע הטנק שלו והוא נהרג.

מספרת איריס: "כאשר הגיעה בשורת האיוב הייתי בהריון מתקדם. עטופת יגון כבד ציפיתי, בביתה של אחותי, ללידה. הארועים רדפו זה אחר זה - יעקב נפל, הבן נולד, אוירת הנכאים הכללית לאחר המלחמה - זמן רב עבר עד שהבינותי כי כל זה קורה לי ומתרחש במציאות. ליחידה של יעקב היו פצועים רבים. לצערי שוחחתי פעם אחת בלבד עם החברים שלחמו לצדו. יתכן וקשר חזק יותר עם חברים אשר עברו אתו את המבחנים והסכנות, היה מקנה לי עידוד ומקל מעט על צערי. מצאתי נחמה בבנים, הצעיר נולד אחרי שאביו נפל ונושא את שמו".

יעקב נטמן בבית העלמין במגדל העמק. השאיר אחריו אשה, שני בנים, אב, אם ותשעה אחים.

יהי זכרו ברוך!

בניית אתרים: