תפריט נגישות

סרן ישעיהו שייקה בן-ישי ז"ל

ישעיהו בן-ישי
בן 25 בנפלו
בן שושנה ושבתאי
נולד בתל אביב
בכ"א באלול תש"ח, 25/9/1948
התגייס ב-8.2.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 2, קבר: 19.

קורות חיים

ישעיהו (שייקה), בן שושנה ושבתאי, נולד ביום כ"א אלול תש"ח (25.9.1948) בתל-אביב. כנער התגלו בו תכונות בולטות, שציינו אותו במשך כל חייו: שמחת- חיים, טוב-לב וכיבוד בני האדם. בכל מקום שפגשת חיוך של אושר, ידעת כי מאחורי חיוך זה עומד שייקה. גם כאשר נתקל בבעיות, ידע כיצד לפתור אותן ולצאת מן המבוך, כאשר החיוך נסוך על שפתיו. ואם בצר לך פנית אליו, או רק התבוננת בו, כיצד הוא עומד מול עובדות- החיים, יכול היית לשאוב ממנו עידוד של ממש, אשר לא נאום חוצב להבות, ולא כל מלל אחר, לא יכלו להקנות לך. איזה עידוד?! מלבד שמחת החיים הייתה בו התכונה של טוב-לב והרצון לעזור, ושערו בנפשכם שילוב כה נאה של שמחת חיים, טוב-לב ורצון לעזור. לא קרה שמישהו יבקש ממנו עזרה וייענה בשלילה. "ואהבת לרעך כמוך", לא היה לגביו ציווי או חובה, אלא חלק מאישיותו, אשר היה בה הכישרון הנדיר להעניק חום ואהבה לזולת. זו גם הסיבה שהיה מוקף תמיד ידידים רבים, שאהבו אותו. ובימינו אנו, כאשר קרובים אנו לאמרה המפורסמת: "אדם לאדם זאב", קשה שלא להיזכר בדמותו של שייקה, אשר גרם "כבוד לאדם באשר הוא אדם ואין משנה מהו מקומו בחברה". והדבר מתחיל בכיבוד המשפחה - אב ואם, להם חייב הוא את חינוכו הראשוני, הכיר להם תודה, וידע כיצד לגמול להם, אח ואחות אשר תמיד נמצא לו הזמן הפנוי לשחק אתם, לעזור להם בהכנת שיעורים, או סתם שיחת חולין. והזמן הפנוי, אם נשאר שכזה במשך היום, היה מופנה לתחביביו, ובעיקר לשרטוט, וזו היתה גם הדרך בה בחר בלימודיו. מסלול צבאי - מסלול השריונאי - טירונות, מקצועות, קציני שריון, ושוב הוא שב אל האהובים עליו, השדה, הטנקים ובעיקר המפעילים, הריהם החיילים והמפקדים. כבר בשנתו הראשונה בצבא מצאה אותו המלחמה הראשונה - מלחמת ששת הימים. עד תום תקופת השירות הסדיר הספיק למלא מגוון של תפקידי פיקוד ביחידתו ובהצלחה, ואז הגיע יום השחרור. דרכו לאחר השחרור, הייתה ברורה - הנדסת-ייצור באוניברסיטת תל-אביב, ובמקביל הקמת משפחה עם חברתו יעל, וכל זאת בנוסף לעזרתו כעובד מן המניין בבית-החרושת של אביו. מלחמת יום-הכיפורים מצאה אותו כשהוא נשוי באושר ומגדל את בנו, רענן, הדומה כשתי טיפות מים לאביו, ועומד בפני סיום לימודיו וקבלת תואר. במלחמה השתתף שייקה בקרבות הבלימה הקשים של גשר פירדאן בסיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפל בקרב כאשר הטנק עליו פיקד נפגע. חודשים רבים נמנה שייקה עם הנעדרים, תקופה של סיוט, ושמרחק כה קצר מפריד בין התקווה והיאוש, ורק לבסוף נקבעה העובדה: שייקה נפל! שייקה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. ביום הולדתו ה-27, אותו לא זכה לחגוג, נטעו משפחתו וידידיו חורשה על שמו ביער בקוע שבעמק אילון.

בניית אתרים: