תפריט נגישות

רס"ן בניה ריין ז"ל

בניה ריין
בן 27 בנפלו
בן חגית ושמעון
נולד בקרני שומרון
בט"ז באייר תשל"ט, 13/5/1979
התגורר בקרני שומרון
התגייס ב-23.3.1999
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 46
נפל בקרב
בי"ט באב תשס"ו, 12/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: חירבת כסיף
באזור דרום לבנון
מקום קבורה: קרני שומרון
חלקה: 1, שורה: 1, קבר: 4.
הותיר: הורים ושבעה אחים ואחיות
בעל צל"ש אלוף הפיקוד

קורות חיים

רב סרן בניה ריין הי"ד

נולד בשנת ה'תשל"ט בקרני שומרון

נפל בקרב על הסלוקי במלחמת לבנון השניה

בי"ט באב ה'תשס"ו



בלשכת הגיוס בכתה אמו של בניה.

כששאל אותה לפשר הדמעות אמרה לו: "אני שמחה שאתה מתגייס לצה"ל כדי להגן על הבית והמדינה, אבל אני דואגת כי אתה עושה תמיד את הכל מושלם".

"אמא!" ענה בניה, "חינכתם אותנו לתת הכל, ולפעמים הכל זה הכל".

בניה נתן הכל, כי לפעמים הכל זה הכל!



בניה הי"ד בנם השלישי של משפחת ריין, אחד משמונה אחים. מהבנים הראשונים שנולדו בישוב קרני שומרון הניצב על שיפולי הרי השומרון. את השכלתו היסודית רכש בביה"ס 'משואה' בישוב, והמשיך את לימודיו בישיבת 'נתיב מאיר' בירושלים. טרם גיוסו לצה"ל פנה ללמוד תורה בישיבת 'תורת החיים' שבנוה-דקלים.

התכונות הבולטות ביותר באישיותו היו הענוה, האמת, אומץ הלב והמסירות האינסופית ליעדים שהציב לעצמו.

בניה גדל והתפתח למנהיג ששילב עוז וענוה.

על מידותיו המופלאות של בניה נוכל ללמוד מהפעילות הרבה שהיתה לו בתחום הנתינה. עוד מהיותו נער צעיר לקח חלק בארגונים המסייעים לילדים חולי סרטן ושיתוק ילדים אשר לא יכלו לשחק עם חבריהם כמו כולם. בנוסף לכך השתתף במסגרות המקדמות ומטפחות עולים חדשים.

גם בשירותו הצבאי המשיך בניה להתנדב עת חנך ילד במצוקה ועזר לו לקבל תעודת בגרות.

כאשר שימש כמפקד פלוגה בחיל השריון התנדב עם פלוגתו באופן קבוע בסיוע לילדים אוטיסטים.

בגיוסו כאשר שאלוהו חבריו מדוע לא רצה להתגייס לסיירת, ענה להם: "גם בשריון צריך חבר'ה איכותיים". בניה לא ראה את שירותו הצבאי כקריירה, היתה לו תחושת שליחות של ממש.

בתום קורס קצינים, שימש כ'גנן קק"ש' - מפקד בקורס קציני שיריון. מאוחר יותר שימש קצין הדרכה בקורס, היה קצין מבצעים גדודי ופיקד על פלוגת שריון.

על הצלחתו לא נהג בניה לספר לאף אחד, לכל אחד יש את המטרות שלו בחיים - התהילה לא היתה אחת מהן...

את קורס קצינים סיים בניה כחניך מצטיין. את לימודיו באקדמיה הצבאית סיים כמצטיין הדיקן. בהיותו מפקד פלוגת טירונים הוביל את פלוגתו למקום הראשון ובנוסף לכך נבחר למ"פ מצטיין.

בדרך אגב היו שומעים הוריו על הצלחתו, חלק מהן נודעו להם רק לאחר מותו.

בפרוץ מלחמת לבנון השניה היה בניה ברגילה. ניתן לומר שזה היה החופש הראשון שלקח לעצמו מאז גיוסו לצה"ל. היה זה לאחר ששימש כמפקד פלוגת שריון בחטיבה 460, ועתיד היה לקבל תפקיד בחטיבה 401. בשמעו על המלחמה התייצב לפני המג"ד והודיע לו: "אני כאן".

כאשר סירב המג"ד לתת לבניה תפקיד באמצע הלחימה, אמר: "כל עוד תושבי הצפון לא חוזרים לביתם, גם אני לא חוזר!".

בעקבות עקשנותו הוחלט שבניה יפקד על כח חילוץ, 'כח בניה' היה שמו.

'כח בניה' נכנס תחת אש להביא אספקה של מזון ותחמושת לכוחות הלוחמים. 'כח בניה' לקח על עצמו משימות של חילוץ עשרות לוחמים שהחזרה מהן בחיים היתה מוטלת בספק רב.

משימתו האחרונה היתה חילוץ טנק פגוע, במהלכה נפגע הכח מטיל נ"ט. ארבעת לוחמי 'כח בניה' נהרגו. רק לאחר יומיים נמצאה גופתו של בניה שעפה מרחק כמה עשרות מטרים ממקום הפגיעה.

בניה ריין הי"ד, בנם של שמעון וחגית, נקבר בבית העלמין שבקרני שומרון השוכן מעל ואדי קנה, מקום בו אהב בניה לטייל.

על אומץ לבם מקבלים רב סרן בניה ריין וחיילי צוות הטנק צל"ש מאלוף פיקוד צפון.



סיכום עבודה שכתב בניה הי"ד בקורס צוערים, על ספרו של יוני נתניהו

קשה לתאר ספר שמתאר חייו של איש/אדם/מפקד שפעל כ"כ הרבה ותרם רבות למדינה. נראה לי שכל סיכום יגמד את האדם/ספר ע"כ נראה לי לציין מה כן נתן לי הספר.

ברגע הראשון ספר כזה תורם לרפיון מסוים. תראה לאן אדם מסוים מסוגל להגיע ומה אתה עושה. אך בראיה עמוקה יותר ספר זה יוצר אצלך תחושה הפוכה. תחושה שיש לאן לשאוף. תחושה של מסוגלות. תחושה של רצון להועיל ולהעניק יותר כלפי הסובבים אותנו. לצבא ולמדינה.



דברים שכתב בניה הי"ד ביומנו בעת מסע לפולין במסגרת משלחת צוערים קורס קצינים בצה"ל, סיוון תש"ס:

"כשנסעתי לפולין הרגשתי מוות. במטוס היו פולנים שבהתקרבם לארצם שמחו. בנחיתה מחאו כפיים. הגענו הביתה, לבית הקברות של העם היהודי. לבית הקברות של המשפחה של סבא, לבית הקברות של המשפחה של סבתא. בכל שהותי בפולין המוות מהלך איתי, וורשה עיר יפה, אבל בשבילי היא מתה. בטיקטין, בטרבלינקה אני חש שאני דורך על המתים, שאני דורך על אנשים חיים, והמוות מלווה בכל. אך אני יודע שבמוות הזה הוליד חיים, והחיים האלה הם אני, אתה .הם אנחנו. החיים האלה הקנו לי את הזכות להיות יהודי חופשי בארץ ישראל. החיים האלה הקנו לי את הזכות לייצג כחייל יהודי מארץ ישראל את כל אלה שאינם ואת אלה שישנם. החיים האלה תובעים ודורשים, מה בדיוק קשה לי להגדיר ועל זה אני עדיין חושב, אך ברור לי שהדרישות כבירות ומחייבות. מי יתן ויהיה בי, בנו הכח לעמוד בהן..."

בניית אתרים: