תפריט נגישות

סרן גלעד שטוקלמן ז"ל

גלעד שטוקלמן
בן 26 בנפלו
בן רחל ומיכאל
נולד במושב גיתית - בקעת הירדן
בכ"ח באלול תש"מ, 6/9/1980
התגורר בתמרת
התגייס ב-30.1.1998
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 847, גד' 275
נפל בקרב
בט"ו באב תשס"ו, 9/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: אבו טויל
באזור לבנון
מקום קבורה: נהלל/תמרת
חלקה: 1, שורה: 1, קבר: 18.
הותיר: הורים ושלושה אחים - אלירן, ירדן ויאיר

קורות חיים

גלעד נולד ב-כ"ח באלול תש"מ (6.9.1980) במושב גיתית שבבקעת הירדן, בן שני לרחל ומיכה, אח לאלירן, ירדן ויאיר. מחלון הבית שבגיתית נשקפו הרי גלעד, וכשהיה קטן היה נוהג לומר "הנה הרי אני". בגיל 7 עבר עם משפחתו ליישוב תמרת שבעמק יזרעאל, שם גדל והתחנך, והמשיך לימודיו בבית הספר התיכון בנהלל.

את שירותו הצבאי עשה כמפק"צ בבה"ד 1 וכקצין בחטביה 7 בשריון, מ"מ בגדוד 75 וקה"ד חטיבה. לאחר השחרור עבד כדייל ב"אל-על" במשך שנה וחצי. גלעד אהב מאוד את העבודה ונהג לומר "אני עובד בטיול". החיוך, הסבלנות והסובלנות אפיינו את עבודתו, ועל כך כולם העריכו אותו מאוד. בהיותו בניו יורק קיבל צו 8, הקדים חזרתו לארץ והוצב בלבנון.

גלעד נפל בט"ו באב תשס"ו (9.8.2006) בקרבות בעייטה-א-שעב מפגיעת טיל ישירה בטנק.

כשבוע לפני נפילתו כתב את השיר "עוד כמה שעות", שהתווסף לאוסף ארוך של שירים שכתב בעבר.

ביום השנה לנפילתו נחנך בתמרת בית כנסת לזכרו, ביוזמתם של שני נוסעים שהכירו אותו בטיסותיהם. בית הכנסת הוקם בסיועם של גורמים שונים ובראשם אילת השחר וחברת "אל-על".

במהלך השבעה ואחריה נתקבלו בבית המשפחה מכתבים מאנשים שהיו להם נגיעות של דקות עם גלעד והם הבחינו מיד באישיותו המיוחדת. מכתב אחד התקבל מבחורה שנסעה עמו בטרמפ מספר חודשים לפני נפילתו:"את גלעד לכאורה לא הכרתי. אבל בכל זאת הוא נגע לי כל כך עמוק בפנים. לפני כמה חודשים הייתי בדרכי הביתה לשבת, חיכיתי לטרמפ, ואז הגיעה מונית והוא ירד ממנה והתיישב לידי. הוא היה כל כך לבבי, וכל כך מקשיב. אני זוכרת שהוא סיפר לי על הטיסות שלו, ואמר לי שהוא מרגיש שדווקא זה שהוא יוצא מהארץ ורואה מקומות אחרים ומדבר עם אנשים על ישראל, זה מבטא אצלו הכי חזק את האהבה שלו לארץ. ואז, לפני רמת ישי הוא הספיק ללחוץ לי את היד וירד. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני אפילו לא יודעת איך קוראים לו, אבל המפגש איתו השאיר עלי רושם חזק. ההקשבה שלו, החיוך השמח, הרגישות, הנימוסיות, הלבביות, הוא דיבר איתי כאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד... וחזרתי הביתה וסיפרתי לכולם על הבחור הנחמד שפגשתי. אני זוכרת גם שחשבתי לעצמי שזה מעניין המפגשים האלו שיש לנו מידי פעם בחיים עם אנשים שמשאירים עלינו רושם כל כך חזק. וביום שהודיע את שמות ההרוגים בלבנון שמענו את השם תמרת, ניגשתי לאינטרנט והוא היה שם, מביט בי, אדם שפגשתי לרגע, לשעתיים, ואדם שמיד אחרי שהוא ירד מהטרמפ, ידעתי שאני לא אשכח אותו אף פעם... הדפסתי את התמונה שלו וישר שמתי אצלי בחדר מול העיניים. ומאז כל בוקר הוא מסתכל עלי, וכל בוקר גורם לי לרצות להיות יותר טובה, להשתפר, ובמיוחד במה שהוא הדהים אותי, ביחסי האנוש שלו, איזה טוב לב שזרח לו בפנים וקירב כל אדם אליו".

מכתב נוסף הגיע אלינו מסמל מחלקה שהיה עם גלעד בקרב האחרון: "את גלעד לא הכרתי אלא סמוך לנפילתו. במהלך המלחמה בצפון הייתי בקרבות בכפר עייטה-א-שעב. זיהיתי את עצמי למפקד הטנק להבנה של המצב בשטח. בעשר שנות שירותי בצבא מעולם לא נתקלתי במחמאות וציונים לטובה ברשת הקשר הצה"לית כפי שקבלתי באותו יום בקשר. מפקד הטנק שנקרא "ברזלון 1" בקשר, נתן בנוסף להנחיותיו המקצועיות אלי, שבחים על תפקוד הצוות שהובלתי, וחשתי מאוד בטוח במחיצתו. קולו הבוטח והרוגע איפשר לי להוביל את הכח שבפיקודי בבטחה לעבר היעדים שהוא קבע. באותם רגעים חשבתי לעצמי כי בתום הפעולה אני חייב לפגוש את האיש הזה שיודע להחמיא במילים כל כך יפות ברשת הקשר הצבאי, שיודע להעריך את פעולותי ומעשי ולהגיב עליהם בזמן אמת ומעל לכל משרה תחושת ביטחון כה עמוקה עלי, חייל החי"ר העומד לצידו. מפקד הטנק היה בנכם אהובכם גלעד הי"ד. לא ניתן סיפק בידי לפגוש אותו בתום הפעולה. דעו שהמילים הספורות שדיברתי איתו בקשר, מהמגע הקצר שהיה לי איתו רגעים ספורים לפני מותו, מהליכתו הבוטחת וממילותיו הצנועות נוכחתי שעומד לפני אדם מיוחד. על כל אלה רציתי לומר לכם תודה. את התודה שלא הספקתי לומר לו. תודה לכם על שגידלתם אדם נפלא כזה, שהקריב את חייו כאן על הארץ הקשה הזו".



שירו של גלעד: "עוד כמה שעות"



עוד כמה שעות נחצה את הגבול



נרעים בתותחים, נהרוס את הכבישים



עוד כמה ימים נשתולל על המיטה



נחצה את הגבולות, נוריד ת'מסכות





עוד כמה שעות נדהר במרחבים



תשוקה ולהט בליבנו, האויב לפנינו



עוד כמה שעות נצעק נזיק נשתולל



לא נחשוב על חברים, נשבור את הכלים





עברו כמה שעות, נותרו רק עוד כמה שניות



מי ילחץ ראשון, מי יחרוץ כאן גורלות



השניות נעצרות, המחשבות משתקות



מי יחזור הביתה להשתולל על המיטה



תסתכל לי בעיניים, זה רק אני או אתה



תשוקה גדולה, שנאה גדולה.





עוד כמה ימים אריץ את הסרט לאחור



לדבר על המקרים, לחשוף את הפרטים



איך הגעתי אליך להשתולל על המיטה



ועל אחד שיהיה עמוד באדמה



בעוד כמה שעות

בניית אתרים: