תפריט נגישות

סמ"ר חיים בן חיים ז"ל

חיים בן חיים
בן 33 בנפלו
בן קרולינה ושמואל
נולד בבולגריה
בכ"א באייר ת"ש, 29/5/1940
התגייס ב-24.8.1959
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חולון
חלקה: א, שורה: 3, קבר: 8.
הותיר: אישה ובת ואב

קורות חיים

חיים, בנם יחידם של קרולינה ושמואל, נולד ביום כ"א באייר ת"ש (29.5.1940) בסטארה-זאגורה שבבולגריה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. את ראשית לימודיו עשה בעיר מולדתו, אחרי-כן למד בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק ובבית-הספר התיכון על-שם קוגל בחולון. חיים היה תלמיד חרוץ מאוד, הוא הרבה לקרוא ספרות יפה ושירה, עיין וחזר ועיין בספרי המקרא ושינן את שירתו של ביאליק. חיים אהב מאוד את הטבע. יחד עם אביו טיפח סביב ביתם שבחולון גינה לתפארת, והם זכו להוקרת עיריית חולון ולפרס. אף-על-פי שביתו לא היה בית דתי, אהב מאוד את המסורת היהודית והתעניין בה. הוא היה שאפתן והתעקש למלא כל משימה ואתגר שהציב לעצמו ולהצליח במעשיו, הוא היה מצניע לכת, אהב את הפשטות והכנות, היה אדיב מאוד ונעים הליכות.

חיים גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1959 והתנדב לחטיבת "גולני". הוריו בקשו למונעו מכך, משום שהיה בן יחיד, אך הוא לא נענה להפצרותיהם, לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס חבלה. הוא אהב את חיי הצבא, לא רטן ולא התלונן, והרבה לספר על חוויותיו ועל הקורות אותו. פקודיו אהבוהו, משום שהיה מסור להם ודואג לכל מחסורם ולא הקפיד על גינוני משמעת.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב לחיל השריון, ואת מרבית תקופות שירות המילואים שלו עשה על גדות התעלה וברצועת עזה. על השתתפותו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". חיים הצטיין בעיקר במדעים המדויקים - מתימטיקה ופיסיקה, ולאחר שסיים את לימודיו בטכניון בחיפה, הוסמך כמהנדס- אלקטרוניקה. חבריו מימי הטכניון מספרים עליו, שהיה מתחשב ומבין, נהג להתחלק עמם בכל שהיה לו, והיה שקט מאוד, שקדן ובעל מוח חריף. לאחר שסיים את לימודיו האקדמים עבד כחמש שנים בכור האטומי שבנחל שורק ואחרי-כן בתעשייה האווירית. כאן הצליח עד מהרה בעבודתו והיה לאחד המהנדסים הבכירים, בזכות הידע העשיר והניסיון הרב שרכש, הממונים עליו שיבחוהו על חריצותו, על מרצו, על אחריותו ועל דייקנותו. מעודו לא התנשא על הכפופים לו, נהג בהם בנימוס ובכבוד והיה להם חבר-צוות נאמן. חיים אהב מאוד את בני משפחתו וטיפח יחסי רעות עמם. לאביו היה כמו-חבר, לאשתו נילי היה בעל מסור ולבתו הקטנה קרן היה אב אוהב והקדיש לה תשומת-לב רבה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית סיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בשעות הבוקר, כשחצתה יחידתו את התעלה בגזרה המרכזית, הופגז האזור על-ידי האויב וחיים נהרג בהפגזה.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון, השאיר אחריו אישה ובת ואב. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חיים ז"ל היה סמל מחלקה, אהוב על חייליו ומקובל על מפקדיו. בכל התפקידים שביצע, ניכר היה בנכונותו וביזמתו". בית-הכנסת "אחווה" בחולון נקרא על-שמו והוריו תרמו שם ספר-תורה לזכרו.

בניית אתרים: