תפריט נגישות

סמל וניה-יצחק ברטוב ז"ל

וניה-יצחק ברטוב
בן 21 בנפלו
בן תמר ואמנון
נולד בכרמיה
בי"א בתמוז תשי"ב, 3/7/1952
התגורר בתל אביב
התגייס ב-8.8.1971
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גד' סער 606
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר עכביש
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים, אח - רן ואחות - נורית

קורות חיים

וניה-יצחק, בן תמר ואמנון, נולד בי"א בתמוז תשי"ב (3.7.1952) בקיבוץ כרמיה. הוא סיים שבע שנות לימוד בבית-הספר היסודי בקיבוץ וכשעקרה המשפחה לראשון-לציון, המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "ידלין". אחרי כן למד שנתיים בגימנסיה הריאלית בראשון-לציון.

כבר בילדותו נתגלו אצלו נטייה וכישרון נדיר לאמנות - בעיקר לציור ולפיסול. אחת מיצירותיו בשטח הפיסול הקנתה לו פרס בתחרות של כשרונות צעירים וזכתה אותו בהצגת יצירתו ברחבי העולם. כדי לפתח את כשרונותיו האמנותיים, עבר ללמוד בבית-הספר התיכון-אמנותי "תלמה ילין" ביד-אליהו, ולמד שם ציור, נוסף למקצועות הרגילים. יצחק ניחן באופי שקט, בצניעות ובשלוות-נפש. בשבועות הראשונים ללימודיו בבית-ספר זה לא פצה את פיו, אלא רק ישב וצייר; משום-כך סברו כל חבריו לכיתה שהוא עולה חדש. כל עצם התאים לצרכיו, כל פיסת נייר הפכה חיש קל לדמות. אחרי חודשים אחדים היה צורך לקרצף את שולחנו, שהיה מעוטר בציורים אין ספור. אבל לא רק בציור עשה יצחק חיל. יום אחד ביקש המחנך לערוך שיעור, אשר בו ירצו שני תלמידים על נושא בתחום ההיסטוריה. משעלה שמו של יצחק באחד מהשניים, שיעשע הרעיון את חברי כיתתו. "השתקן הזה יקום וירצה במשך שעה שלמה? ומול כיתה שלמה?" משנוכח יצחק לדעת שאין המחנך נסוג מהחלטתו כמעט והתעלף. אבל כשבא היום, ניצב נוכח חבריו והם זכו לשיעור מאלף, יסודי ומעניין, בו הרצה יצחק בעזרת מפות שהכין על קרבות נפולאון. לא עבר זמן רב וחבריו למדו להכירו והוא התחבב על כולם.

יצחק גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון ועבר שם קורסים שונים בהפעלת הטנק על כל מערכותיו. אחרי כן הועבר לחיל ההנדסה והוצב כתותחן בטנק דחפור. הוא היה חייל טוב וביצע את המוטל עליו במסירות ובקפדנות. יחסו אל חבריו הצטיין בנאמנות ובנכונות לעזור לכל דורש. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו החיילים ועל מפקדיו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נשלחה יחידתו לחזית הדרום והשתתפה בקרבות הבלימה הקשים בחזית התעלה. חייליה לחמו בגבורה ימים רבים ללא מנוחה.

ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) בקרב נגד טנקים של האויב באזור ציר "עכביש" נפגע הטנק של יצחק מטיל נ"ט והוא נהרג. זמן רב היה בחזקת נעדר. משנמצאה גופתו, הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם נפל בהיותו איש צוות טנק דחפור, אשר פרץ את ציר תנועת כוח הצליחה, משימה אשר שינתה את מהלך המלחמה. הוא היה אחראי מאוד וביצע את תפקידו במסירות. לצד היותו חייל מצטיין היה גם אדם ישר, צנוע בהליכותיו ואהוד על חבריו ועל מפקדיו כאחד".

בניית אתרים: