תפריט נגישות

סמל ארנון ברין ז"ל

ארנון ברין
בן 21 בנפלו
בן דבורה ומאיר
נולד במשמר השרון
בה' בכסלו תשי"ג, 23/11/1952
התגורר במשמר השרון
התגייס ב-פברואר 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 460, גד' 198
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: קנטרה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: משמר השרון

קורות חיים

ארנון, בן דבורה ומאיר, נולד ביום ה' בכסלו תשי"ג (23.11.1952) בקבוצת משמר השרון, כילדם הרביעי של הוריו, אחרי שני אחים ואחות. עוד בהיותו ילד התבלט בכשרונותיו וברגישותו. מהחינוך הקיבוצי שאב ערכי- יסוד של אהבת הזולת ושל התחשבות באדם, וכן נאמנות ומסירות למדינה. ארנון היה אהוב על ילדי קבוצתו, והיה פעיל בכל המסגרות שעצבו את הקבוצה וגבשו אותה לשותפות של אחים. הוא היה נער טוב לב, שהיה מוכן תמיד לעזור לחברים ועשה זאת בתום-לב ובחיוך מבוייש כל שהוא. הוא היה בעל אמונה ודבק במטרותיו, בלי להתלונן על הקשיים שבהשגתן, ובלי להראות שהוא מתחבט בקשיים.

בהתלבטויותיו הכניס תמיד גוון של הומור, שהיה מפיג את חומרת הדברים ומסייע בהתמודדות עמם, לפחות בשלב השיחה והדיון בהם.

ארנון היה רגיש ליופי באמנויות השונות, ואהב לשיר ו"לעשות שמח" בערבי הקבוצה והחברה. כן אהב לקרוא לעצמו בשקט ספרים ומאמרים בתחומים רבים שעניינוהו. במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד, שהצטרף אליה כחבר עם כל בני קבוצתו, ניתן לארנון חומר רב למחשבה על קורות העם והארץ הזאת. גם מחשבות על משמעות הקיום האנושי העסיקו אותו. כעבור זמן, כשהחל להדריך חניכים בעיר, ניסה ללבן אתם את משמעויות היסוד של חיינו כאן כישראלים, כיהודים, וכבני-אדם בכלל. ארנון ידע גם "להתפרק" עם חניכיו, ולא טרח ליצור אצלם תדמית התובעת הערצה לגדול ולחכם מהם, או יראה מן החזק מהם. ארנון ידע להדריך אותם בשכל-ישר, לעתים בהומור, לעתים בהערה קולעת, ולפעמים סתם בריצה, שבסופה היו כולם נופלים תשושים וצוחקים. היה בארנון מיזוג של רצינות וצחוק, מחשבה ומעשה, מיזוג שקיים כל תכונה במיטבה, ושילב אותן יחד בטבעיות. כאילו מקובל ומוסכם שהמדריך מבשל בחינגות של ליל-השבת, אגב דקלום קטעים של מופעי בידור מוכרים ובהמשך הערב מפתח דיון בנושאים פוליטיים רעיוניים. ארנון היה ה"ליצן" של החבורה, שהפתיע תמיד ביכולתו להיות כל-כך רציני בשעה שהיה צורך ברצינות. החבר'ה צחקו ממנו ואתו תמיד. הם שאמרו שבתיק בית-הספר העמוס שלו יש בוודאי אבני-שדה, משום שהיה כבד ומלא כל-כך. הפגישה עם הנוער העירוני בתל- אביב ובעיות הסמים ומכשלות "חברת השפע", קסמו לו כנושאים למחשבה והתמודדות, והוא כתב עליהם בעיתוני-נוער, וכן כתב גם על השלום כרעיון וכמעשה. ארנון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והתנדב לקורס טיס. אחרי שעבר את השלבים הראשונים והקשים של הקורס ואף השתתף בקורס צניחה, עזב את חיל האוויר והתנדב לשרת בחיל השריון. הוא הוכשר לשמש כאיש צוות טנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים. תכונותיו המיוחדות התבלטו גם בתקופת שירותו בצבא. בזכות פשטותו מסירותו וטוב לבו היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו ליחידה. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) באזור קנטרה, נפגע ארנוו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בקבוצת משמר-השרון. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו וחבריו לקיבוץ הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו.

בניית אתרים: