תפריט נגישות

סמל ויקטור ביסמוט ז"ל

ויקטור ביסמוט
בן 20 בנפלו
בן מרי וכמוס
נולד בטוניסיה
בי"ט בשבט תשי"ג, 4/2/1953
התגייס ב-7.8.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 75
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: בוקעתא
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: אשדוד
חלקה: א, שורה: 6, קבר: 3.

קורות חיים

ויקטור (רישרד), בן מרי וכמוס, נולד ביום י"ט בשבט תשי"ג (4.2.1953) בתוניס. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר עממי בצרפת, אליה עבר בדרכו עם משפחתו לארץ.

ויקטור עלה ארצה בשנת תשכ"ט (יולי 1969) ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון-הדתי באשדוד. ויקי, כפי שקראו לו בני משפחתו וידידיו, היה תלמיד טוב ביותר בתקופת לימודיו בארץ. כתבה עליו מורתו: "...דמות אצילה, אדיבה ותמימה, השואפת להגיע לשלמות בכל. חביב ואהוב היה על כולם, מורים ותלמידים, ומסור ונאמן לכולם ולכל אשר הוטל עליו... הוא הפליא באופיו ובתכונותיו, בשקידתו ובדבקותו בלימודים. חשתי בו את הצימאון לדעת הכל וראיתי את עיניו זוהרות על כל הישג והתקדמות. השיג ציונים טובים ובזאת שימש דוגמה וסמל לאחרים".

כשהחל ויקי ללמוד בבית-הספר התיכון, שאליו הגיע במחצית כיתה י', עמד על-כך שלא יינתנו לו הטבות והקלות, הניתנות לעולים חדשים, עקב קשיי-קליטה, ונאבק בכל המכשולים שעמדו על דרכו בכוחות עצמו, כשמטרתו לעמוד ברמת הלימודים של הכיתה הישראלית. שקידותו וכוח רצונו העז, וכן אמונתו השלמה בדרכו, סייעו לו להגשים מטרה זו. את רוב שעות הפנאי הקדיש ויקטור ללימוד מתמטיקה. עוד כשלמד בחוץ- לארץ הצטיין ויקטור במקצוע זה, וכנהוג בבתי-הספר שם, זכה כמעט כל חודש בפרס המוענק לתלמיד המצטיין.

בהגיעו לארץ, אחרי שהשתלב במסגרת הכיתה, נשלח ויקטור לאוניברסיטת ירושלים להשתלמות במתמטיקה. בשעות הפנאי עסק ויקטור בעיקר בספורט. הוא היה ספורטאי מצטיין, במיוחד בשחיה, והגיע להישגים נכבדים. ברוב התחרויות היה ויקטור בין מקבלי הפרסים הראשונים. בתחרות ריצה שנערכה בגבעת וושינגטון, קבע ויקטור שיא בריצת מאה-מטר - שיא שלא נשבר עד היום. ויקטור היה בחור דתי בכל רמ"ח אבריו, שלם עם עצמו ועם אמונתו. הרגשת הצורך בעשייה מושלמת הדריכה אותו לאורך כל חייו - גם בלימודים וגם בדרכו הדתית. בזכות שלמותו ויושרו עם עצמו, השכיל לנהל חיים מלאי שמחה והנאה.

המשפחה והבית היו לויקטור ציר-חיים, וכל אשר עשה - עשה למענם. במשך כל שנותיו ניהל ויקטור יומן-חיים, רשם את קורות ימיו ואת מחשבותיו על החוויות שעברו עליו. מיום סיום לימודיו התיכוניים החזיק ויקטור עמו ספר תהילים, שלא מש ממנו.

ויקטור גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לסיירי שריון הוצב ביחידת שריון כסייר. הוא המשיך לקיים את אורח-חייו הדתי גם בתקופת שירותו בצבא, ואף גילה יכולת מפתיעה לקשור קשרים עם כל אדם בפלוגה, אפילו היה רחוק מהשקפותיו ומדרכו. מדי שבת היה ויקי דואג לאסוף מניין לתפילה, רץ בין האנשים ומבקש בחיוך להצטרף אליו - וכשויקי ביקש, מיד הסכימו, ורבים באו להתפלל עמו. הוא היה היחיד שהצליח לאסוף את החיילים לתפילה בציבור, ובעצמו הדריך את החיילים שלא היו בקיאים בהלכות התפילה. ויקטור נחשב ללוחם מעולה והיה הנווט הטוב שבפלוגה. סמוך לפרוץ מלחמת יום-הכיפורים נשלח ויקי לקורס מש"קי סיור ועדיין היה חניך בקורס זה כשפרצה המלחמה. ויקי שנא מלחמות - וביחוד שנא את מלחמת יום-הכיפורים, שפגעה בשלמות האמונה שלו. חילול קדושת יום-הכיפור היה הדבר הנורא ביותר שקרה לו מימיו.

בקרב שהתחולל ברמת הגולן באזור בוקעתה ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע ויקטור מאש נ"ט ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל והוסמך כבוגר הקורס למש"קי-סיור. הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת על-שם הרב הכהן יונתן באשדוד;בית-הספר העל-יסודי המקיף הדתי באשדוד הוציא לאור חוברת והקים אנדרטה לזכר חמשת חללי בית-הספר, וביניהם ויקטור.

בניית אתרים: