תפריט נגישות

רב"ט יצחק ביטרן ז"ל

יצחק ביטרן
בן 22 בנפלו
בן מתילדה ויום טוב
נולד בתל אביב
בי"ט בסיון תשי"א, 23/6/1951
התגייס ב-4.6.1969
שרת בחיל השריון
יחידה: יח' נ"ט פ' 409
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חמדיה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 5, שורה: 4, קבר: 18.
הותיר: אב, אם, ושלושה אחים

קורות חיים

יצחק, בן מטילדה ויום-טוב, נולד ביום י"ט בסיון תשי"א (23.6.1951) בתל-אביב, למד בבתי הספר היסודיים בשכונת-התקוה וברמת-יוסף, והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" שבחולון. יצחק שחור השיער, או איציק השחרחר בפי מיודעיו, היה נער עליז - הרוח החיה במשפחה ובחברת מכריו, "יצחק ידע לצחוק על כל דבר שבעולם", סיפר אחיו. "אתו הכל נראה קל וטוב. בשל תכונה זאת שלו תמיד דבקו בו המון חבריו - כדבורים שמצאו את הדבש". יצחק גויס לצה"ל בראשית מאי 1969 והוצב לחיל השריון. שם השלים קורס תותחני-טנקים, ובתפקיד תותחן טנק שימש כל עת שירותו. במלחמת ההתשה נשלחה יחידתו לחזית בסיני ובאחת ההפגזות הקשות נפצע יצחק. להוריו המודאגים, אשר מיהרו לבית החולים שבבאר-שבע, אמר יצחק ורוחו טובה עליו כתמיד: "מה הדאגה? וכי לא מגיע לי קצת חופש? ומלבד זאת - הסתכלו על האחרים. אני כאן סמל הבריאות". לאחר שהחלים, שובץ במשרדי יחידתו כפקיד. בתעודת השחרור כתב עליו מפקדו: "חייל טוב וממושמע. מסור לתפקידו. אחראי ובעל יוזמה. מילא תפקידו לשביעות רצונם המלא של מפקדיו". בשנת 1972 סיים את שירותו הסדיר. מיד לאחר שחרורו קיבל יצחק עבודה בתעשיה האווירית, נכנס במרץ רב למחלקה חדשה במפעל, ועלה במהירות בסולם הדרגות. הוא חיפש תמיד דרכים חדשות כדי לייעל את העבודה - כדי לייצר דברים ביעילות מקסימלית תוך בזבוז זמן והוצאות מינימליות. תוך שנת-עבודה אחת זכה בחמישה פרסי-ייעול ובתעודת-הוקרה ממנהל המחלקה. להוריו האהובים היה נוהג לומר: "אתם עוד תראו, איך אני אדביק לכם טפטים מפרסי הייעול". ואכן יצחק לא חסך מאמצים, עבד שעות נוספות והקדיש את כל מרצו למפעל, מתוך רצון עז להתקדם ולבסס את עתידו. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים היה יצחק נלהב כתמיד והאמין שננצח. הוא ארז את חפציו במרץ והתייצב ביחידתו. הוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים בחזית סיני ובקרב על מעוז "חמדיה", ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפצע קשה בראשו ומת בדרך לבית החולים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "יצחק גילה אומץ-לב ומסירות בקרב הבלימה בגיזרה המרכזית בסיני". הספיד אותו אחיו דני: "אנחנו עומדים מול תמונתו ונזכרים במעשיו השובבים. בלי יצחק הבית שומם".

בניית אתרים: