תפריט נגישות

רב"ט עמוס בוקובזה ז"ל

עמוס בוקובזה
בן 22 בנפלו
בן אמילי ושלום
נולד בתוניסיה
בכ"ד באב תשי"א, 26/8/1951
התגורר בקרית שמונה
התגייס ב-3.2.1969
שרת בחיל השריון
יחידה: גדוד סיור של חש"ן 134
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חאן ארנבה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קרית שמונה
הותיר: אב, אם, ארבעה אחים ושלוש אחיות

קורות חיים

עמוס (כמוס), בן אמילי ושלום נקרא כך על שם דודו, נולד ביום כ"ד באב תשי"א (26/3/51) בגבס שבטוניס ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1954. בתחילת 1955 עברה המשפחה להתגורר בקרית שמונה.

עמוס למד בבית הספר היסודי רמב"ם ולאחר מכן המשיך את לימודיו בביה"ס התיכון "המתמיד", אף הוא בקרית שמונה.

הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן ומחנכו העיד עליו שהיה צנוע ושקט ואהוב על הבריות.

שתיים מתכונותיו היסודיים היו: תום לב ועזרה הדדית. תכונות אלה ואחרות חיבבוהו על מוריו, על חניכיו ועל חבריו.

עמוס נמנה עם חניכי "הצופים" בקרית שמונה וכן עם תנועת "השומר הצעיר". אהב טיולים, חברה והיה חובב ספורט נלהב.

עמוס גוייס לצה"ל בתחילת פברואר 1969 והוצב לחיל השריון. בשריון השתייך לצוות טנקי הצנטוריון ולאחר מכן, בשרות המילואים עבר הסבה ליחידת סיירת שריון. הוא היה חייל מסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בצייתנותו וברוח ההתנדבות שלו. בתעודת ההערכה שניתנה לו עם שחרורו מהשירות הסדיר נכתב: "עמוס הוא חייל ממושמע, בעל יזמה ואחראי".

לאחר גמר שירותו הסדיר למד במכון "וינגייט" והיה למדריך ספורט. עמוס אהב לשחק כדורגל, כדורעף וכדורסל. הוא גיבש סביבו את קבוצת הכדורסל "אליצור" בעיירה וחניכיו היו מלאי הערצה אליו. לימים נתמנה לכרז הספורט בעיירה קרית שמונה.

עמוס אהב מאוד פעילות חברתית וטיולים אך אהב גם קריאה ופתרון תשבצים. רצונו העז של עמוס לסייע לזולתו הביאו לעבוד בלשכת הסעד - בכינויה אז - שברבות הימים הפכה למשרד הרוחה במקום. תרומתו הגדולה בתחום עיסוקו זיכתה אותו בהערכה רבה. בין השאר היה עמוס רכז חברה במעון לילדים קשיי-חינוך, טיפל בנוער עבריין ועד למלחמת יום הכיפורים היה עובד סוציאלי וטיפל במשפחה ובקשיש.

אמר עליו ראש עיריית קרית שמונה כי "את עבודתו הקשה עשה בשלווה ובאהבה, הוא הקדיש את מרצו ואת אהבת האדם שפיעמה בו לנדכא, לזקן ולנצרך, ושיקע עצמו כל כולו בצרכיו ובבעיותיו".

עמוס היה עניו וטוב לב, ישר ובעל מצפון, חברותי מאוד ואהוב על כל מכריו, הנזכרים בחיוך החביב שהיה תמיד על שפתיו. עמוס היה עדין נפש והתנגד לשחיטת בעלי חיים ולאכילתם. הופעתו היתה נקייה ונאה והוא אהב סדר מופתי, דיוק ומשמעת.

עמוס שירת תקופות ארוכות במילואים ותמיד הקפיד לכתוב הביתה ולהרגיע את הוריו, אך נמנע מלספר על פעולתיו בצבא ועל קשייו באימונים המפרכים.

במלחמת יום הכיפורים נקרא עמוס להתייצב והגיע מיד ליחידתו. הוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד הצבא הסורי שאיים להגיע לרגלי הכנרת.

ביום ט"ו בתשרי התשל"ד (11/10/1973) שהיה היום הקשה ביותר של היחידה תוך כדי הדיפת הצבא הסורי מערבית לחאן-ארנבה שברמת הגולן, נפגע הטנק של עמוס מטיל נ"ט בפגיעה ישירה ועמוס נהרג במקום.

תחילה נחשב עמוס לנעדר. אחר שזוהה נמסרה הודעה למשפחתו ביום 28/10/73. עמוס הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שמונה. השאיר אחריו אב, אם, ארבעה אחים ושלוש אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "עמוס היה חייל מצויין ונאמן. ביצע בדבקות את כל המוטל עליו והיה אהוד על כל חבריו ועל מפקדיו ביחידה".

יחידתו הקימה אנדרטה לזכרו ולזכר חבריו שנפלו במלחמת יוה"כ. האנדרטה ממוקמת ליד קיבוץ "עין זיון" שברמת הגולן.

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו בה תצלומים ודברי חברים ומכרים לדמותו. מידי שנה נערך בקרית שמונה טורניר כדורגל לזכרו בין תלמידי בתיה"ס היסודיים ופרסים מוענקים למנצחים.

בניית אתרים: