תפריט נגישות

סמ"ר דוד בונפיל ז"ל

דוד בונפיל
בן 29 בנפלו
בן בלה וניסים
נולד בתל אביב
בכ"ט בתשרי תש"ה, 16/10/1944
התגייס ב-12.11.1961
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 217, גד' 126
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: החווה הסינית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 1, קבר: 2.
הותיר: אישה ובת, אב ושני אחים

קורות חיים

דוד, בנם בכורם של בלה ז"ל וניסים, נולד ביום כ"ט בתשרי תש"ה (16.10.1944) בתל-אביב ולמד בבית הספר היסודי ע"ש יוסף ויתקין ובבית-הספר המקצועי "עמל" ע"ש מכס פיין בתל-אביב.

הוא היה שקדן יסודי וחרוץ גם בלימודיו וגם במעשיו. בצעירותו אהב ספורט, בעיקר שחייה, והקדיש זמן רב לפעילות בתחום זה. כן אהב לשחק בכדורגל ולצפות בתחרויות. האם נפטרה בהיות דוד כבן 14 ושלושת אחיו היו צעירים לימים. לפיכך, עשה דוד הרבה כדי לסייע לאביו בפרנסת המשפחה, יצא לעבודה ומימן בעצמו את לימודיו בבית-הספר המקצועי. הוא למד במגמה לחרטות, סיים את לימודיו בהצטיינות וזכה לתואר מקצועי מעולה. דוד גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1961 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים בהצלחה קורסים מקצועיים בחיל ומונה מפקד-טנק בטנקים מסוג 'שרמן' ו'סנטוריון'. הוא אהב מאוד את חבריו ליחידה ואת ההווי ביחידות השריון, קשיי החיים והאימונים המפרכים שהם מנת חלקם של החיילים. במלחמת ששת הימים היה דוד מפקד טנק ולחם בגזרה המרכזית בסיני. בתעודת השחרור מהשירות הסדיר ציינו מפקדיו, כי היה חייל ומפקד מצוין, בעל ידע רב, אחראי ומסור לתפקידו ולפקודיו. משחזר לחיים האזרחיים עבד דוד במקצועו.

הוא נשא לאישה את חברתו ומשנולדה לו בת קרא לה על שם אמו.

הוא היה קשור מאוד למשפחתו ולא הזניח אף ליום אחד את אביו, נכה צה"ל, שנפצע בקרבות של חטיבת "גבעתי" נגד המצרים במלחמת העצמאות כבן הבכור, חש דוד אחריות רבה לחינוכם ולקידומם של שלושת אחיו. הוא היה אדם שקט וישר. הוא רחק ממריבות ומסכסוכים והשתדל תמיד לעזור לכל אדם, ועל כן התחבב מאוד על חבריו וידידיו הרבים. במלחמת יום הכיפורים היה דוד מפקד טנק בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע ונהרג בקרב ליד "החווה הסינית" מפגיעת טיל של המצרים בטנק שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית שאול, ליד אחיו הצעיר, רפאל, שנהרג באותה גיזרה שמונה ימים לפני-כן. דוד לא ידע כלל מה עלה בגורל אחיו רפי, אליו היה קשור מאוד. דוד השאיר אחריו אישה ובת, אב ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי מראשית דרכו בגדוד הצטיין דוד בכושר מנהיגות, בתושייה ובדבקות במטרה. הוא היה חביב על מפקדים ועל פקודים כאחד.

בניית אתרים: