תפריט נגישות

טוראי גרשון ברוך ברקוביץ ז"ל

גרשון ברקוביץ
בן 19 בנפלו
בן פנינה ומנחם
נולד בניר גלים
בכ' באלול תשט"ו, 7/9/1955
התגייס ב-פברואר 1974
שרת בחיל השריון, חיל החימוש, חיל תותחנים
יחידה: גש"ח 867, אוגדה 162, עוצבת עמוד האש - מפקדת האגד
נפל בעת שירותו
בי"ח בתשרי תשל"ה, 4/10/1974
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: מושב ניר גלים

קורות חיים

ברקוביץ גרשון-ברוך בן מנחם ופנינה, מניצולי השואה. נולד ביום כ' באלול תשט"ו (7.9.1955) בניר-גלים. למד בבית-הספר היסודי-דתי המשותף שבקבוצת יבנה, המשיך וסיים את לימודיו בישיבת 'תורה ומלאכה' שבכפר-אברהם בפתח-תקוה.

גרשון היה תלמיד מוכשר ומבריק. הרב סלומון, ראש ישיבת 'תורה ומלאכה מספר: "הוא ניחן בתכונה מיוחדת - רדיפת השלמות, האמת והצדק. היה עקשן. אם נטל עליו דבר, היה מנוי וגמור עמו לעשותו מושלם ומדויק; עקשנות שלכאורה נראית כחיסרון. גרשון עמד על שלו, משום שתבע את הצדק. הוא דרש את האמת. היה בין אלה שגרסו כי בני-האדם טוב שמעשיהם יהיו מרובים מחכמתם, החכמה - חשובה, אך המעשה חשוב יותר. גרשון היה מתפלל ושובה בכך את לב שומעיו".

ומוסיף חברו לישיבה -ִ חיים: "שאיפתו של גרשון ללמוד ולהתקדם היתה ללא גבול. בלילות לפני המבחנים, עת ישבנו רכונים על המחברות ועל הספרים, לא ויתר ולא מצא מנוח עד שלא נפתרו כל הבעיות. הוא מיצה את האפשרויות עד-תום ואף למעלה מזה. הוא היה איש מסודר מאוד. כך בספריו, ובמחברותיו, וכך בארונו, בבגדיו ובכל ענייניו ועיסוקיו. טובת הכלל היתה אצלו במקום הראשון-במעלה. לא פעם הפך לדובר המחזור בכל הטענות והבעיות שהיו כלפי הנהלת הישיבה. הוא לא ויתר ותמיד שאף למלא בשלמות את השליחות".

בנערותו היה גרשון חבר בתנועת הנוער 'בני-עקיבא' שבמשקו בניר-גלים. "את גרשון אנו זוכרים כבחור עליז", מספר חברו זאב, "משוגע למוסיקה ולשירה - שירי שבת, שירי 'ארחי-פרחי' וסתם שירי-חול. הוא לא רק אהב לשמוע אלא גם להשמיע. חיבה יתרה היתה בלבו למכשירים, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. אהב להרכיב ולבנות מכשירים, רצה לדעת איך בנוי כל מכשיר וכיצד הוא פועל. בודאי נבע הדבר מן הסקרנות שכל-כך אפיינה אותו".

כאשר סיים גרשון את לימודיו בישיבה, היה צעיר מגיל הגיוס, ובזמן שנותר לו עד למועד גיוסו לצה"ל הצטרף לישיבת 'הר-עציון' שבגוש-עציון ִ כדי להתחזק רוחנית ולהרחיב דעת בתורה, ללמוד גמרא ולהכין את עצמו לחיי הצבא על כל הבעיות הכרוכות בחיי החייל הדתי בצה"ל. גרשון גויס לצה"ל בפברואר 1974 וביקש לשרת כאיש-צוות בסטי"ל בחיל-הים.

בטירונות למדו חבריו להכירו כחייל ממושמע וכרע בשעת צרה. מספר חברו - יצחק: "איכפת היה לו ממצבי הרוח של החיילים. חייל במחלקה שנראה מיואש. שלא יבול לעמוד בלחצים, היה גרשון ממהר לעזור לו. לעודד אותו ולרומם את מצב-רוחו".

הוא הקפיד לשמור על המצוות. לדברי שמעון, חברו לטירונות, "היה מתפלל שלוש פעמים ביום ומקפיד על כך, גם אם לתפילת-הבוקר היה צריך לקום מוקדם לאחר שעות-שינה ספורות. הוא הקפיד על כשרות וניסה לשכנע את חבריו לטירונות לקבל את הערכים שלו ולהוכיח להם שזוהי הדרך הנכונה".

בתום הטירונות נשלח גרשון, שלא כמבוקשו, לקורס חשמלאי-טנקים. בתחילה ניסה בכל-כוחו לעזוב את הקורס ולעבור לשרת בחיל-הים, אך מפקדיו, שנוכחו לדעת כי מוכשר היה בקורס, לא נאותו לבקשותיו. הוא סיים את הקורס בהצלחה ונשלח לבסיס חיל-החימוש בסיני. התכוון להשתלב בקורס-קצינים, כדי שיוכל לתרום יותר במסגרת תפקידו בצה"ל.

מפקד-היחידה מספר: "גרשון התבלט ביזמתו, ברמה המבצעית הגבוהה שלו, באחריותו ובמסירותו לתפקידים שהוטלו עליו. הוא שימש דוגמה ומופת לחבריו. גרשון לא התוכח מעולם. כל-מה שהטילו עליו עשה תוך גילוי רצון למלא את המשימה." ביום י"ח בתשרי תשל"ה (4.10.1974) נפל גרשון בסיני בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבמושב ניר-גלים. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בקורס לחשמלאי-טנקים היה גרשון חייל שהתעניין בכול: בלימודים, בחיי-השגרה ובחיי-החברה. אין לי ספק שהתעניינותו זו נבעה מתוך כונה כנה לדעת ולהבין. הוא הציב לעצמו כמטרה נעלה לסיים את הקורס בהצלחה מתוך תחושה כי הצלחה בקורס היא מטרה של ביצוע משימה המוטלת עליו. הוא התבלט ברצונו להשגת צדק מוחלט בכל התחומים ובשאיפתו לסדר ולמשמעת." משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה מכתבי מוריו. חבריו וקרובי המשפחה. שיחת ידידיו במלאות שלושה חודשים לנפילתו ומבחר ממאמריו ומיצירתו. משפחתו הנציחה את זכרו גם בבית-הכנסת.

בניית אתרים: