תפריט נגישות

סגן דוד בוגלר ז"ל

דוד בוגלר
בן 21 בנפלו
בן חוה ומרדכי
נולד ברומניה - אורדיה
בכ"ה בתמוז תשי"ב, 18/7/1952
התגייס ב-9.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 46
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: האגם המר הקטן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: דימונה
חלקה: א, שורה: 2, קבר: 5.
הותיר: אב, אם ואח

קורות חיים

דוד (דובי), בן חוה ומרדכי, נולד ביום כ"ה בתמוז תשי"ב (18.7.1952) באורדה שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1961. הוא למד בבית-הספר היסודי "רתמים" בדימונה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף בעיירה. דובי היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. מחנכו מעיד עליו, שהיה מתרחק מן החנופה ולא אהב מליצה ומלל. הוא היה חסכן במילים ואמרותיו פשוטות וגלויות. הוא הרבה להתעניין בהיסטוריה, בעולם הערבי ובפוליטיקה. הייתה בו משמעת עצמית, רגישות נדירה ואהבת אדם.

הוא היה חובב ספורט ועסק בעיקר במשחקי הכדור: כדורגל, כדורסל וכדור-יד. היה לו כישרון משחק ופנטומימה. דוד היה עליז ושמח בחלקו. הייתה בו תמימות, טוב-לב וצניעות. הוא היה חברותי ואהב לעזור לזולת ולהוריו היה בן מסור ונאמן.

דובי היה גדל-מידות ושמנמן, ולפני שהתגייס לצה"ל הרבה לרוץ כדי להוריד ממשקל גופו, ובכך ביקש להבטיח את הצבתו ליחידה קרבית. הוא אהב לטייל ושקד על תכניות הטיול, שהתעתד לטייל בחוץ-לארץ לאחר שיסיים את השירות הצבאי הסדיר. הוא התכונן ללמוד באוניברסיטה של תל-אביב היסטוריה צבאית ומזרחנות.

דוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", בקורס לקציני אג"ם ובקורס לקציני שריון. הוא היה קצין מסור ודואג לחייליו, כשרוני ואהוד,לוחם מעולה ואיש צוות מוכשר. הוא לא הקפיד על גינוני משמעת, אך דרש ביצוע מדויק של המשימות שהטיל על פקודיו.

בעבודת הסיום בקורס קציני שריון, במקצוע תחזוקת טנקים כתב דוד: "המ"מ צריך לדאוג שמחלקתו תהיה תמיד ערוכה למשימותיה. אסור לו לנצל את פעולת הטיפול השבועי להנאתו הפרטית; כלומר, אסור לו לנוח בשעה שהמחלקה עובדת וטורחת על אחזקת הטנק".

לאחר סיום שירותו הסדיר התנדב לשרת בצבא הקבע. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) שירת בפלוגת "פאטונים" סדירה. מחלקתו הופקדה על הגדה המזרחית של האגם המר הקטן, בין מוצב "בוצר" למוצב "ליטוף". בשעות הראשונות השמידה המחלקה שריוניות רבות של המצרים. שעה קלה לפני חצות קיבל דוד פקודה לצאת ולחלץ צוות של טנק שנפגע. בדרכם למקום נתקלו בכוח רגלים מצרי, והטנק של דוד נפגע בטיל ועלה באש. כשנותק הקשר עם הטנק שלו, נשלחו טנקים לחלץ את הצוות אך הדבר לא עלה בידם. תחילה נחשב דוד לנעדר, לאחר מכן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע.

לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדימונה.

השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו, זכרונות, דברי שיר, מכתבים ותצלומים.

בניית אתרים: