תפריט נגישות

טוראי יוסף ברש ז"ל

יוסף ברש
בן 25 בנפלו
בן ברוריה ושלום
נולד ביסוד המעלה
בח' באייר תרפ"ג, 24/4/1923
התגורר ביסוד המעלה
שרת בחיל השריון
יחידה: בה"ד 11
נפל בקרב
בג' בתמוז תש"ח, 10/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משמר הירדן
באזור הגליל
מקום קבורה: ראש פינה

קורות חיים

ברש יוסף, יושקה בפי המשפחה ובני יסוד-המעלה, בן שלום וברוריה, נולד בח' באייר תרפ"ג ביסוד-המעלה. מצד האם היה נין לר' פישל סלומון, מיסד המושבה. מצד האב היה נכד לחיים בלזיר בן צפת, הלוחם הקנאי במיסיון. עוד בילדותו ניכרו בו סימני כשרון ספרותי. קנה לעצמו ידיעה מעמיקה בתנ"ך ובספרות ישראל וגם בחכמת הלשון.

עם סיום לימודיו בבית הספר היסודי נרתם לעבודת האדמה במשק ההורים. במשך 10 שנים הבאות הוא היה העובד העיקרי במשק. בשנים 1944-1946 עבד לסירוגין גם מחוץ למושבה כמדריך בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה, וכשומר בבריכות הדגים של חוות שוורץ בגליל. בשנת 1938, בגיל 16 השתתף במשך חודשים מספר כפועל במבצע בניית גדר הצפון. בספטמבר 1939, בהגיעו לגיל 17, התגייס לגדוד הגליל העליון של משטרת היישובים שהוקמה בינואר באותה שנה. במסגרת זו התאמן בנשק, עסק בשמירה סביב הישוב, ואף נפצע בפעם ראשונה בפעולת הברחת חבית נשק מגן בלתי חוקי. כאשר הבריטים ערכו חיפושים בקיבוצים וביישובי הסביבה, חש לעזרת אנשי כפר גלעדי ואף בפעולה זו נפצע.

עם ההכרזה על קום המדינה, לחם בגדוד 11 של חטיבת עודד (שהתמזגה אחרי מספר חודשים עם חטיבת גולני). במסגרת זו השתתף בהגנת נאות מרדכי, בחילוץ התינוקות מרמות-נפתלי ובחילוץ פצועים ממלכיה דרך ההרים, מהלך 8 קילומטרים. 10 לילות פעל בבונקר ברמות-נפתלי תחת אש בלתי-פוסקת ואחרי-כן יצא להבטחת הדרך לצפת. בין הקרבות הגיע למושבה והשתתף בביצור היישוב ברשת של תעלות מגן וגדרות.

ב 29 במאי, כשהסורים עברו את הירדן, לחם ליד מנסורה כרגם מומחה ותחת מטר כדורים רץ להביא מכונת-ירייה. לאחר שהאויב נהדף, עבר לעזרת סג'רה ולוביה ומשם למשמר הירדן.

במסגרת מבצע "ברוש" לחסימת המתקפה הסורית במשמר הירדן, השתתף בקרבות העזים במשמר הירדן ובירדה (אחד המשלטים החולש על משמר הירדן), ובאחד מהם נשא על גבו פצוע והצילו ממות. ב 9 ביולי כשהסורים התקיפו את המקום פעם נוספת, השתתף בהדיפתם. ב 10 ביולי 1948 לחם שוב במשלט הראשון שהותקף על ידי כוח משורין של האויב. כשהתרבו השריונים הוצע לאנשים לעזוב את המקום, אך יוסף עמד בתוקף על דעתו, שיש להילחם עד הסוף. אמנם כל אנשי המחלקה נפלו בקרב, אך הסורים, אשר אבידות קשות נגרמו להם, לא הוסיפו עוד להתקדם. נקבר בראש פינה. השאיר אחריו מחברות וכתבי יד של עשרות שירים וסיפורים קצרים בשלבים שונים של כתיבה ועריכה.

בניית אתרים: