תפריט נגישות

טוראי אורי בובליל ז"ל

אורי בובליל
בן 18 בנפלו
בן קלימה וחיים
נולד במעברת יד המעביר
בכ"ו בטבת תשי"א, 4/1/1951
התגייס ב-פברואר 1969
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 195
נפל בקרב
בט' באלול תשכ"ט, 23/8/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 2, שורה: 6, קבר: 7.

קורות חיים

בן חיים וקלימה. נולד ביום כ"ו בטבת תשי"א (4.1.1951) במעברת "יד המעביר" בתל-אביב, למשפחה יוצאת טריפולי שבלוב. כשישבה המשפחה בגולה, הייתה אוירת הבית ספוגה ציונות ואהבת-ציון ובכל ליל שבת הייתה המשפחה מסבה לשולחן ובפיה משירי ציון. לבסוף החליטה המשפחה לנטוש מאחוריה את חיי הרווחה ולעלות ארצה.

הם הגיעו לארץ בעירום ובחוסר-כל. תחילה גרו באוהל במעברת באר-יעקב, אחרי כן עברו ל"יד המעביר" ושם נולד אורי, הבן השישי למשפחה. אורי נחשב למקור גאוה ושמחה לכל המשפחה ובואו לעולם סימל תקופה חדשה. תקופה של תקוות ומעבר מחיי בטלה ורוגז לעבודה סדירה ופרנסה ביגיע-כפיים. לכן ניתן לו שם עברי, שביטא את שאיפת המשפחה לאור שיזרח ויעלה שוב.

אורי גדל וחונך בשיכון ה' שבבני-ברק ושם עשה דרכו מגן-הילדים ועד גיוסו לצה"ל. הוא למד בבית-הספר היסודי "שאר-ישוב" בבני-ברק והצטיין בתפיסה מהירה, בהבנה מעמיקה, בחריצות ובפעלתנות. בסיורים ובטיולים השנתיים בשבילי-הארץ היה הוא עליז ומאושר, חביב וחברותי. מחנכו כתב כי "מעולם לא אמר כי צר לו המקום ולא בא בטענות ומענות למוריו ולחבריו. בכלל לא התלונן ולא התרעם בשום מצב ועל שום אדם. באותה מידה מעולם לא הייתה למוריו או לחבריו תרעומת כלשהי עליו, כי יחסי-כבוד ואמון שררו תמיד בינו לבינם. מאז מסיבת הסיום", כתב המחנך", לא חדלתי מלעקוב אחר התפתחותו והתקדמותו של אורי".

אורי אהב את החיים וניצל כל רגע בחייו הקצרים. סדר-יומו היה גדוש פעילות, כאילו אמר לו לבו שחייו יהיו קצרים. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים למד שנה אחת בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בפתח-תקוה והשנה השנייה עברה עליו בלימודי ערב.

אורי היה כדורגלן ומגיל 14-15 היה מופיע מדי שבוע עם קבוצת השכונה באיצטדיון ברמת-גן והתבלט במשחקו ובמסירותו לקבוצתו. לבסוף הצטרף לשורותיה של קבוצת הכדורגל של נוער עילית שליד בית"ר תל-אביב, ובזכות משחקו המזהיר צורף לסגל הקבוצה הבוגרת, שעלתה לליגה הלאומית. מאמנו כתב עליו: "כמי שהיה מאמנו והכירו מקרוב, בעיקר בתחום הכדורגל, יכול אני לומר כי אורי היה ספורטאי בלב ובנפש". למרות הישגיו והיותו גאוות המשפחה, נשאר אדם צנוע בכל דרכיו.

אף על-פי-כן משך תמיד תשומת-לב, חבריו נהו אחריו כאחרי מנהיג וביתו המה תמיד מחברים וחברות.

אורי גויס לצה"ל בפברואר 1969 והוצב לחיל-השריון. ביום ט' באלול תשכ"ט (23.8.1969), כעבור כשישה חודשי-שירות, נפל בקרב מאש המצרים בדרום התעלה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. שמו של אורי הונצח על-ידי הכנסת ספר-תורה לבית-הכנסת "סוכת-שלום" בשיכון ה' בבני-ברק, שבו מתפללת המשפחה; בשבועון "פנים אל פנים" הועלה זכרו בכתבת-מערכת, כן הוקמה קבוצת כדורגל לנוער, הנושאת את שמו", בית"ר אורי".

בניית אתרים: