תפריט נגישות

סמ"ר אליהו אסולין ז"ל

אליהו אסולין
בן 24 בנפלו
בן חנה וחיים
נולד בתל אביב
בח' בכסלו תש"י, 29/11/1949
התגייס ב-11.2.1968
שרת בחיל השריון, חטיבה 5
יחידה: של"ת גד' 57
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 8, שורה: 1, קבר: 21.

קורות חיים

אליהו ואברהם, בני חנה וחיים. שני בנים-אחים שנפלו חלל איבדה משפחת אסולין. הבכור, אליהו, נולד ביום ח' כסלו תש"י (29.11.49). הוא נפל בקרבות הבלימה ברמת-הגולן במלחמת יום הכיפורים; אברהם, הצעיר ממנו בשנה וחצי, איש חטיבת "גולני" נפל בעת מילוי תפקידו. אליהו ואברהם גדלו על ברכי המסורת היהודית והוריהם נטעו בהם ערכים נעלים של אהבת האדם, העם והארץ. את חינוכם היסודי קיבלו בבית-הספר הממלכתי הדתי "עציון" בשכונת יד-אליהו בתל-אביב. אליהו, הבכור, המשיך לימודיו בישיבה התיכונית בבית שמואל בחדרה, ואילו אברהם הצעיר חתר ללמוד מקצוע והכשיר עצמו כחשמלאי. אליהו נולד ביום ח' בכסלו תש"י (29.11.1949) בתל-אביב. בנערותו בלט בנועם הליכותיו ובתכונות שהיו טבועות בו עוד משחר ילדותו. שקט ונעים הליכות היה והקדיש מזמנו לעזרה וסיוע לזולת. הוא היה תלמיד שקט ושליו, ולמד בשקדנות ומתוך שמחה. בתקופת לימודיו בישיבה בחדרה עסק בזמנו הפנוי בהדרכת נוער דתי במסגרת תנועת "בני-עקיבא". בדרכו השקטה, המצטנעת, ארגן טיולים, צעדות ופעולות חברתיות אחרות, אליהו היה בן מסור ואוהב למשפחתו והיה רגיש לכל מה שעובר על כל אחד מבני המשפחה. גם בישיבה קנה לו אליהו, בהתנהגותו ובאישיותו, חברים רבים. ידידיו העריכו את שלוותו וכבדו את בגרותו. אליהו התגייס לצה"ל בפברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם, בקורס מקצועות השריון, וזכה עד מהרה להערכתם המלאה של מפקדיו. הוא נשלח לקורס מפקדי-טנקים, סיים אותו בהצטיינות והפך למפקד מסור ואחראי. חיילים שלו מספרים שהיה מפקד טוב ושקדן, אשר ידע תמיד למצוא את הדרך אל לבם. כשהשתחרר אליהו משירותו הסדיר בצה"ל נתקבל לעבודה בבנק, הצטיין בעבודתו וגם שקד על תלמודו, כפי שביקש תמיד לשלב תורה ועבודה. יחד עם זאת לא זנח את משפחתו וסייע לה בכל צרכיה, הוא נהג מסירות למופת שעה שנפצע אחיו אברהם. האח הצעיר שירת בחטיבת "גולני" והשתתף בפעולות נועזות רבות של חטיבה זו. בעת מילוי תפקידו נפצע האח בצורה קשה מאוד ובמשך חמישה חודשים וחצי, נאבק על נפשו, כשאחיו הבכור אליהו סועד אותו ומעודדו כל הזמן. ביום כ"ט בכסלו תשל"ב (17.12.1971) הוכרע אברהם והחזיר את נשמתו לבוראו. אליהו אסולין, האח הטוב יכול היה לעבור ליחידת מילואים אחרת לאחר האסון הזה. הוריו הפצירו בו שיעשה כן, אך הוא דבק בשריון ובחזית הקדמית. בכל שיחה בנושא זה ביקש אליהו תמיד לנסוך ביטחון בהוריו ובאחותו הדואגים, כי אמנם הכל יהיה בסדר. בלב כבד ומלא חששות שלחה האם את בנה השני למלחמה. במלחמת יום הכיפורים השתתף אלי בקרבות הבלימה האכזריים ברמת-הגולן כמפקד טנק. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. אלי הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבקרית-שאול ליד קברו של אחיו אברהם, השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. הוריו הקימו לזכרו ולזכר אחיו קרן מלגות, וכן הוציאו לאור ספר להנצחת זכרם שמובא בו סיפור חייהם ומותם מפי אמם ומוקירי זכרם; גם ספר תורה ניתן על שמם, שקוראים בו בסניף בני עקיבא בבית-הספר "עציון".

בניית אתרים: