תפריט נגישות

סרן משה אלברט (יצהר) ז"ל

משה אלברט (יצהר)
בן 27 בנפלו
בן ציפורה ושמעון
נולד ברוסיה-קיוב
בט"ז בניסן תרפ"א, 24/4/1921
התגורר בעין חרוד מאוחד
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב, חיל השריון
יחידה: בה"ד 8
נפל בקרב
בי"א באייר תש"ח, 20/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: בית אשל
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קיבוץ עין חרוד מאוחד
הותיר: אשה ובת

קורות חיים

אלברט (יצהר) משה ("משה'לה") בן שמעון וצפורה. נולד בט"ז בניסן תרפ"א (1921) בקיוב, רוסיה. בהיותו בן שלוש, ב-9 בנובמבר 1924, עלו הוריו לארץ והתישבו בנהלל. למד שם בבית-הספר והמשיך לימודיו בבית-הספר המחוזי ביגור. השתלם בשימוש במכונות חקלאיות ובנגרות, בנין ומסגרות.

השתתף בעריכת העתון "יגורים" של בית-הספר. מן האחראיים בענפי-העבודה השונים. הגה את רעיון המפעל העצמאי של בוגרי בית-הספר. השתתף בעליה לדפנה. כשסיים את בית-הספר ביגור נשלח לסמינריון הארצי למדריכים מטעם "הנוער העובד" והלך להדריך בצפת, בסביבה המתנגדת לחינוך החלוצי, ואף הצליח לרכוש את לב חניכיו והוריהם. ביום עבד בעבודות-בנין על הר כנען ובלילות פעל בשליחות תנועתו. לאחר שנה חזר לנהלל ונכנס לשירות הנוטרים בסביבת נהלל.

מראשוני המתנדבים לפלמ"ח בראשית היווסדו. מדריך בקורסים ומפקד מחלקה. במשך שבע שנים לקח חלק בפעולותיו של הפלמ"ח. ב-1942 השתתף בקורס הראשון של המכ"ים. ומאז, עד השעה בה נקרא (בדצמבר 1947) מביתו למלא תפקיד של מפקד פלוגה בנגב- ניצב על משמרתו שהופקד עליה, במסירות ובנאמנות. כל משימה הוא ממלא מתוך שמחת העזה ויוזמה רעננה. ובכל המצבים - רוח חברות ופשטות לבבית שורה על מעשיו ויחסיו עם פקודיו מפקדיו. בין העובדים הראשונים בשידורי "קול ההגנה", תחנת-השידור של תנועת-המרי. אחראי לשמירה על המשדר מפני הבולשת הבריטית. כשעבר לעין-חרוד הקים שם את ביתו. עבד במסגריה. על אף הצורך בו במשק יצא אל הנגב. היה מועמד לשליחות לחוץ-לארץ מטעם ה"הגנה" להדרכת הנוער שם בשימוש בנשק, אך הוא ביכר לצאת אל הנגב.

"חובב אדם, טבע ואמנות". ניחן בתבונת-כפיים. בחינו, בבת-צחוקו וביחסו החם והלבבי לכל כבש את לב יודעיו. בהדרכתו השתדל ככל האפשר להקל מעל פקודיו את תפקידם. בתקופת עבודתו בנגב נתגלתה עמידתו הלאומית הגאה במשא-ומתן עם המושלים הזרים בבאר-שבע ובסביבתה. התעניין בקרקעות הנגב. במכתביו כתב: "יש בי הרצון לחיות תמיד במתח הכיסופים, שהוא מעלה ומזקק גם יחד"; "הצעדים הנועזים לעבר התהום שמרו עלינו מסכנת הנפילה לתהום - - ".

בבית-אשל שימש מפקד-פלוגה והגן משם על הנקודות המבודדות בנגב. בשעת הפגזה קטלנית מצד באר-שבע, כשירד ממגדל-המים בבית-אשל ובידו המשדר - נפצע פצעי-מוות מפגז ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948). הובא לקברות בבית-אשל וכעבור שנה הועבר לקבורה בעין-חרוד. הניח אשה. בתו נולדה כחודש ומחצה לאחר מותו.

זכרו הועלה בספר "בנים" של משק עין-חרוד, ובספר "אשר שכלנו" של נהלל.

בניית אתרים: