תפריט נגישות

סמ"ר עמנואל אינגל ז"ל

עמנואל אינגל
בן 24 בנפלו
בן בלה ויוסף
נולד בראשון לציון
בכ"ז בתשרי תש"י, 20/10/1949
התגייס ב-2.11.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ראשון לציון
חלקה: ג, שורה: 3, קבר: 5.

קורות חיים

עמנואל, בן בלה ויוסף, נולד ביום כ"ז בתשרי תש"י (20.10.1949), בראשון-לציון. הוריו, מניצולי השואה, הגיעו ארצה עם קום המדינה, לאחר שעשו במחנות ההסגר בקפריסין. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמז" ואחרי כן סיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית, במגמה הביולוגית. עמנואל, שהיה ידוע בכינויו "מנדיק" ו"מנדלה", היה צנוע ונעים הליכות. הוא שפע טוב-לב ורכש לעצמו ידידים רבים בזכות קסמו האישי. הוא ידע לשמור על קור רוח ועל מתינות גם בזמנים קשים. עמנואל הקדיש את זמנו הפנוי לשני תחביביו - הצילום וההאזנה למוסיקה. עמנואל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. הוא הוכשר כתותחן ונהג טנק ושירת בחטיבת שריון 7. אחרי תקופת שירות סיים קורס מפקדי טנקים כחניך מצטיין. בזכות הצטיינותו נבחר להיות מדריך בקורס מפקדי טנקים, בבית-הספר לשריון. הוא הדריך מחזורים רבים של מט"קים והרבה להשתתף בפעילות מבצעית בשארם א-שייך, בבקעת הירדן וברמת-הגולן. עמנואל היה מדריך מעולה, שהגיע עם חניכיו להישגים רבים. הוא היה מקובל ואהוד על חניכיו. מפקדיו ניסו לשכנעו להצטרף לשירות הקבע בצה"ל, אך הוא העדיף להמשיך בלימודים. בתחילת נובמבר 1970 שוחרר מהשירות הסדיר בדרגת סמל והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. במסגרת יחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים. לאחר השחרור, סיים בהצטיינות את לימודיו במכינה הקדם-אקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי-כן למד רוקחות בבית-הספר לרוקחות שליד בית-החולים "הדסה" בירושלים. עד לנפילתו הספיק להשלים שתי שנות לימודים. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה, נגד המצרים בסיני. גדודו, בפיקוד סא"ל אסף יגורי, חש לעזרת המעוזים שעל גדת תעלת-סואץ וניסה להבקיע דרך אל החיילים הנצורים בהם. בקרבות אלו גילו חיילי הגדוד גבורה עילאית ורק מעטים מהם שרדו כדי לספר על מעלליו של הגדוד. עמנואל נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בניסיון ההבקעה לגשר פירדאן. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל עמנואל ז"ל, ששירת כמפקד טנק ביחידת השריון שתחת פיקודי, היה לוחם מעולה, אמיץ-לב ומפקד למופת, אשר הנהיג את חייליו בקרב תוך גילוי כושר-מנהיגות וחירוף נפש. בגופו עצר את השריון המצרי שהתכונן להשמידנו. הוא היה חביב על חייליו ועל מפקדיו ונפילתו הייתה אבדה גדולה ליחידתנו". דברים על דמותו פורסמו בספר, שהוציאה לאור האוניברסיטה העברית בירושלים לזכר מוריה ותלמידיה, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים.

בניית אתרים: