תפריט נגישות

סגן ד''ר חיים אילון פסטרנק ז"ל

חיים אילון
בן 24 בנפלו
בן רות ובנימין-זאב
נולד בתל אביב
בי"ז בשבט תש"ט, 16/2/1949
התגייס ב-31.8.1966
שרת בחיל השריון, חיל רפואה
יחידה: חש"ן 8100
נפל בקרב
בכ"ג בתשרי תשל"ד, 19/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: אל עבס (ליד)
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 5, שורה: 7, קבר: 7.
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

חיים, בן רות ובנימין-זאב, נולד ביום י"ז בשבט תש"ט (16.2.1949) בתל-אביב. ב-1939, ערב פרוץ מלחמת העולם, עלה אביו ארצה באניית המעפילים "פאריטה" (שעלתה על שרטון מול חוף תל-אביב) ואמו עלתה מפולין במסגרת "עלית הנוער" והייתה פעילה במחתרת האצ"ל. חיים החל את לימודיו בבית-ספר יסודי-דתי ביפו. כעבור שנה עקרה המשפחה לשיכון צבא-הקבע בקרית שלום ושם סיים את לימודיו היסודיים בבית- הספר על-שם רמז. חיים המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ט' וסיים אותם בממוצע-ציונים גבוה. בן עשר היה כאשר הצטרף לתנועת "הצופים" וכעבור שנים אחדות היה למדריך בה. תחביבו העיקרי היה פריטה על גיטרה והוא הקדיש לו את רוב זמנו הפנוי. חיים היה עלם תמיר ונאה, עליז ושמח בחלקו. הוא היה קשור מאוד למשפחתו והתמסר במיוחד לאחיו הצעיר, אהרן, ונהג להדריך אותו תמיד בדרכי החיים. חיים גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1966, לאחר שנדחתה בקשתו להתקבל לעתודה האקדמית, התנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם במקצועות הטנק (היה תותחן מצטיין ומש"ק מעולה) והשלים בהצלחה קורס מפקדי טנקים. אחרי שסיים קורס קציני אג"מ וקורס קציני שריון (בציונים מעולים), נשלח לשרת בחטיבה 7. תחילה שימש מפקד מחלקת-טנקים וכעבור זמן לא רב מונה קצין-מבצעים בגדוד שריון. חיים היה אחראי ומסור לתפקידו, מקובל על מפקדיו ועל פקודיו. לאחר שלוש שנים שוחרר מהשירות הסדיר. מאמציו להתקבל לבית-הספר לרפואה שליד אוניברסיטת תל-אביב (עקב המספר המועט של מקומות) נכשלו וחיים נאלץ לנסוע לבולוניה שבאיטליה וללמוד שם. שלוש שנים עשה בבולוניה והיה בין התלמידים המצטיינים. חיים היה הדמות המרכזית בקרב בני המושבה הישראלית בעיר וכולם העריצוהו. אך לא הם בלבד; בזכות מאור-פניו ויחסו הלבבי לבריות, קנה לו מעריצים רבים גם מקרב התלמידים הזרים. באותה תקופה הרבה לכתוב מכתבים הביתה ושיתף את בני משפחתו בכל החוויות והמאורעות שעברו עליו. מקץ שלש שנים חזר ארצה והגיש בקשה להתקבל להמשך הלימודים בתל-אביב. בזכות ציוניו הטובים נענתה בקשתו והוא נתקבל. באותה תקופה של חייו הרבה לשחק בטניס והיה שחקן מן המניין באגודת "הפועל" תל-אביב. במשך שנות הלימודים הרביעית והחמישית עבד בבית-החולים "איכילוב" (במחלקה הפתולוגית) וביחידה לטיפול נמרץ בחולי-לב של בית-החולים "בילינסון". חיים התמסר כולו לעבודה והשקיע בה את כל נפשו. רופאי המחלקות שעבד בהן לא חסכו שבחים מפיהם, בדברם על עבודתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים התגייסו רבים מחבריו-ללימודים לחיל- הרפואה, אולם חיים, שהיה משוכנע כי בחיל השריון יטיב לשרת את מולדתו, התעקש ודרש במפגיע, שיצרפו אותו ליחידתו הקודמת. חיים הוצב לחטיבה 7, שעמדה מול מתקפת הסורים ברמת-הגולן. חבריו לנשק יודעים לספר כיצד חיים, שהיה מבוגר מרוב חייליו, דאג לכל מחסוריהם, ידע לחלצם ממועקות-קרב ולא פעם, בעתות רגיעה בקרב, פשט מעליו את מדי הלוחם, עטה חלוק של רופא וטיפל בפצועי היחידה. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), נפל סגן חיים בקרב ברמת-הגולן, ליד הכפר אל עבס. טיל שנורה על-ידי הסורים פגע בו שעה שעמד חשוף בטנק. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב קצין רפואה ראשי, תא"ל קורדובה: "אנחנו מרגישים שאיבדנו חבר, שבחר בחייו את הדרך המובילה למטרה נעלה והיא הצלת חיי-אדם. אך בטרם סיים את לימודיו, ראה כי חייב הוא להקדיש למדינה את הידע אשר רכש בשריון. לכן התנדב ליחידה בה בחר. אנחנו מצטרפים לכאבכם על אובדן בנכם היקר, אשר הקריב את חייו לטובת הזולת ולטובת עמו כולו". כתבה על לחימתו ועל נפילתו התפרסמה ב"מעריב", ביום ד' באייר תשל"ד (26.4.1974).

בניית אתרים: