תפריט נגישות

טוראי דוד (זלמן) לנדא ז"ל

דוד לנדא
בן 17 בנפלו
בן רחל ופנחס לייב
נולד בירושלים
בט"ו בטבת תרצ"א, 4/1/1931
התגורר בירושלים
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד השישי - "ירושלים", הגדוד השישי - "ירושלים"
נפל בקרב
בי"א בתמוז תש"ח, 18/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משלטי בית נובה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ב, חלקה: 6, שורה: 06, קבר: 03.

קורות חיים

בן יחיד להוריו פינחס לייב ורחל. נולד ביום ט"ו בטבת תרצ"א (4.1.1931) בירושלים. למד בבית-הספר התיכון-הדתי "במעלה" בירושלים והצטיין בכשרונותיו. בעתות הפנאי הרבה לקרוא והתעניין בתחומים שונים של המדע והתרבות. בהיותו בן 15 בערך הצטרף ל"התנועה המאוחדת" ואף-על-פי שלא היה אדוק בדעותיו הוסיף ללמוד בבית-הספר הדתי ולהקפיד על מסורת האבות, כדי לשמור על ההבטחה שנתן לסבו ולסבתו אשר נפלו קרבן לרדיפת הנאצים בפולין. נודע לתהילה בעדינות נפשו וביחסו הלבבי אל הזולת. במחלקה השביעית של הגימנסיה החל לפעול ב"הגנה" והתבלט במסירותו, אומץ לבו ואחריותו.

למן פרוץ מלחמת השחרור, עוד לפני תום לימודיו, הוטלו עליו תפקידים אחראיים ומסוכנים וב-8.4.1948, עם גמר בית-הספר, הצטרף לפלמ"ח, לחטיבת "הראל", הגדוד השישי, והשתתף בקרבות להגנת ירושלים ופריצת הדרך אליה בשער הגיא, עין כרם, שייך ג'ראח, רמת רחל ועוד.

ב-25.5.1948, בקרב על רמת רחל, נפצע בגבו וברגליו ועוד לפני שהחלים כליל מפצעיו חזר לתפקידיו הקרביים באמרו:"יש מה לעשות, אי-אפשר לשבת בבית, המולדת מחכה לי". כאשר חזר לצבא אחרי היפצעו ביקש מידיד הוריו לאמור:"תמסור לאבא ולאמא - שיתנהגו בסדר אם לא אשוב, ובזאת יכבדו את מותי".

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), שעות מספר לפני היכנס ההפוגה השניה לתקפה, בהסתערות על משלטי בית נובה החולשים על דרך רמאללה לטרון. נפל, לא נאנח, לא צעק - בשקט גוע ובקש גם מאחרים בדומיה לשאת את הכאב. ולהמשיך בחיים, שלמענם נתן את חייו הוא.

נקבר בשייך באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.

בניית אתרים: