תפריט נגישות

סמ"ר זאב אורפז אורבוך ז"ל

זאב אורפז
בן 24 בנפלו
בן ציפורה ומנחם
נולד בשמיר
בל' באב תש"ט, 25/8/1949
התגורר בשמיר
התגייס ב-29.10.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' חש"נ 9228
נפל בקרב
בכ"ה בתשרי תשל"ד, 21/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מעוז מיסורי
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ שמיר

קורות חיים

זאב (זאביק), בן ציפורה ומנחם-מנדל, נולד ביום ל' באב תש"ט (25.8.1949) בקיבוץ שמיר. הוא למד בבית- הספר היסודי בשמיר ואחרי-כן בבית-הספר האזורי ובבית-הספר התיכון בעמיר, וכן בקורסים במכללת תל- חי. לימים כתב ביומנו, כי ימי לימודיו היו המאושרים בחייו. הוא היה בעל מוח חריף ומחשבה מקורית. תמיד השתדל למצוא דרך יעילה ושונה מן המקובל, בפתרון בעיות מתמטיות ובביצוע העבודות שהוטלו עליו. אותה מקוריות ניכרה גם ברעיונותיו הכלליים, שהיה נוהג כפעם בפעם להעלותם על הכתב. מורהו מספר, שאיפיינו אותו תכונות המחפש, הסקרן ויוצא הדופן. הוא לא היה מוכן לקבל רעיונות ולאמץ נורמות של התנהגות, שכביכול הן מובנות מאליהן. הוא חיפש לעצמו גישה משלו, גישה עצמאית לכל בעיה שנתקל בה. זאביק היה רגיש ועדין- נפש, אוהב אדם, המוכן תמיד להושיט יד מסייעת ובזכות זאת היה מקובל ואהוב על חבריו. בדברים שכתב ביומנו ניכרת התלבטות תמידית בהבנת הוויות העולם, העמקה בבעיות פילוסופיות ובחקר נפש האדם. הוא אהב את משפחתו, את בית הוריו ואת ביתו בקיבוץ, אך בגלל התלבטויות פנימיות החליט לנסות, לזמן קצר, לטעום את טעם ההתבודדות בעיר, הרחק מן הנופים המוכרים לו. הוא ביקש לטפח, את דרכי הביטוי הספרותי שלו ולהביע בדרכו המיוחדת את תפיסתו לגבי האושר האישי והאנושי. בעיר עסק לפרנסתו בהדרכת חניכי הגדנ"ע בבית-הספר "יד סינגלובסקי". יצירתו הרוחנית הייתה רבת-פנים. הוא כתב סיפורים קצרים, שיחק שחמט בכישרון רב ואף המציא משחק חברתי בתחומי הדינמיקה הקבוצתית, שקרא לו "משחק הכנות". המשחק הופץ בצרפת ובגרמניה וזאב עשה מאמצים רבים להפיצו בארץ אך לא זכה לראות את פרי עמלו. זאב גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1967 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחני טנקים. אחרי כן נתמנה מדריך בבסיס שריון במדור התותחנות. בתקופת מלחמת ההתשה בסיני, עשה ימים רבים בקו האש. במלחמת יום הכיפורים לחם זאב בחזית סיני. בימי המלחמה הראשונים נפגע הטנק שלו והוא פונה וצורף אחר-כך לצוותו של טנק אחר. לאחר הצליחה צורף ליחידה שלחמה להרחבת המסדרון לכוחות שנעו לעבר ראש-הגשר. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), יום לפני הפסקת האש נפגע זאב ונהרג בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, במוצב "מיסורי". תחילה נחשב לנעדר, אחר-כך הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שמיר. השאיר אחריו אב, אם ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. מפקדו מעיד עליו, שגילה עוז ואומץ-לב בקרב והצטיין ביכולתו, במסירותו ובאחריותו. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו. בחוברת שנקראה "לשמוע לקול הפנימי", הובאו קטעים מיומנו של זאב ומדברי חברים על דמותו; כן נטעו הוריו חורשה לזכרו.

בניית אתרים: