תפריט נגישות

סא"ל ישראל שחורי ז"ל

ישראל שחורי
בן 36 בנפלו
בן פסיה ויוסף
נולד בחיפה
בכ"ד בשבט תרע"ג, 1/2/1913
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 166
נפל בקרב
בי"ד בתמוז תש"ח, 21/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: לטרון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

ישראל בן יוסף ופסיה. נולד בכ"ד בשבט תרע"ג (1.2.1913) בחיפה. אביו, ציוני ותיק, שאף לתת לילדיו חינוך עברי ארצישראלי וכל המשפחה עלתה ארצה בשנת 1910. בגיל 7 נתיתם מאביו. למרות מצבה החמרי הדחוק של המשפחה טיים חוק לימודיו בבית-הספר העממי. אחרי-כן החל עובד בפקידות ועם זאת שקד והתמסר להשלמת השכלתו בכוחות עצמו. התעניין במיוחד באמנות הפלסטית ובאמנות הציור. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה. הקדיש את כל זמנו הפנוי לפעולות והיה מטור לתפקידיו. עלה לאטו בסולם הפיקוד. ובהיותו בחיפה הגיע לדרגת סגן מפקד פלוגה. בגיל 18 בערך הצטרף לתנועת "הבחרות הסוציאליסטית" והיה מרכז הפעולות של הקן. נטה לחיי שיתוף והגה תכנית ליסוד קבוצה. באותה תקופה היה פעיל בועד הפקידים והיה אחד מחבריו. מנעוריו היה חבר פעיל ב"הסתדרות העובדים" ובשנים האחרונות חבר מסור של מפא"י. בשנת 1938 הועבר לתל-אביב ונתמנה למדריך גושי של ה"הגנה" ואחר-כך כמדריך האחראי לעיר. בתפקידו זה חינך אלפי חברים והכשירם לתפקידי מגן. התעניין בבעיות צבאיות ואף חיבר רשימות מקצועיות רבות על נושאים צבאיים. השתתף בפועל בהגנה אקטיבית על הישוב בתקופת המאורעות. היה שקט ומכונס בתוך עצמו, צנוע וברוך-כשרונות בתחומים שונים, עיוניים ומעשיים. היה מכובד ואהוב על אלפי חניכיו ומיודעיו. השקיע את עצמו בלימוד -חינוך עצמי. הרבה לכתוב רשימות ומסות בתחומי-מחשבה שונים ובשאלות מדיניות וחברתיות, בגון השאלה הערבית, החינוך. הרבה לטייל ולסייר בארץ לארכה ולרחבה וגם בארצות השכנות. עם פרוץ המאורעות נתמנה למפקד "החזית הדרומית" המסוכנת של תל-אביב. בתל-אביב תיכנן את הגנת העיר לכל פרטיה. היה מפקד חזית-הדרום ונשא בעולו הכבד של תפקיד זה (עיין בטפר "ממאורעות למלחמה" בהוצאת קרן ה"הגנה" על שם ישראל שחורי וחבריו ושירות תרבות של צבא הגנה לישראל. הספר מוקדש "לזבר ישראל שחורי ז"ל - חבר, מדריך ומפקד"). בשנה האחרונה לפני נפלו היה מפקד העיר תל-אביב והמרחב. נפל בדרך ג'ימזו- בן-שמן יחד עם חבריו-עוזריו, המפקדים שורה אושרוביץ ויחזקאל בן-דויד, ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.7.1948). כינויו בימי המחתרת בתל-אביב היה תחילה "חנניה" ואחר-כך "יאיר". משהתרחקה המלחמה משערי תל-אביב נתמנה כסגן מפקד חטיבת "קריתי", והיה אחראי לכמה משלטים, הגנתם ובטחונם. ביום 21.7.1948 יצא לסיור במשלטי ג'ימזו-לטרון ובדרך עלתה מכוניתו על מוקש. נפצע ומת לאחר יסורים במשך עשרים וארבע שעות. למחרת היום נקבר בנחלת- יצחק. אחרי מותו הוקמה בכפר-ג'ימזו מצבת-זכרון לו ולחבריו שנפלו עמו. אחרי נפילתו הועלתה דרגתו על-ידי המטכ"ל לסגן-אלוף.

בניית אתרים: